הסתובבתי אל החדר ונכנסתי לתוכו.
הבטתי סביב בפליאה מיופיו, וכמות הריהיטים שהייתה בו.
בפינה שכנה לה מיטת אפיריון מפוארת ושידה לבנה קטנה לידה. בקצה השני של החדר הייתה ספה מעוטרת וכורסא מכובדת לידה, ושולחן ביניהן.
שולחן איפור עמד צמוד לקיר, עם כיסא קטן מתחתיו, עמוס בתכשירים ואיפור.
לידו עמד ארון גדול, שהיה מלא בבגדים.
הייתה דלת בפינה, שהובילה לחדר אמבטיה גדול מעוצב בצורה יפיפייה.
ליד הדלת הייתה עוד דלת, שהובילה למרפסת קטנה.
פתחתי אותה ושאפתי את האוויר הצח של הבוקר.
הנוף של הגנים של הארמון היה מרהיב, ונשארתי עומדת שם לכמה שניות.
עד ששמתי לב לנערה שישבה בשקט לידי.
צרחתי ומעדתי אחורנית, הנערה שישבה עד נדנדה קטנה שם קפצה גם היא, ומיד ניגשה אלי עם פנים סמוקות.
"אוי מיס אני כל כך מצטערת! לא שמתי לב שנכנסת לחדר." אמרה בקול שקט ומיד עזרה לי להתרומם.
"אני בסדר גמור." נפנפתי אותה וקמתי בעצמי. "אפשר לשאול רק מי את?" שאלתי אותה כשנכנסתי חזרה אל החדר והתיישבתי בזהירות על המיטה,לא רגילה לתחושה הרכה.
היא סגרה את הדלת מאחוריה וניגשה מיד אל הארון.
"אני מיראן, מיס, ואני איהיה המשרתת שלך לשכינתך בארמון." היא הוציאה בגדים מהארון תוך כדי דיבור.
חשבתי על העיר מיראן, עיר קטנה בדרום הממלכה.
"מיראן. האם שמך נקרא על העיר? או שזהו סתם צירוף מקרים?" תהיתי בקול והיא חייכה קלות.
"חשיבה טובה מיס. אני נקראתי על העיר שבה נולדתי, אכן." היא נגשה אלי במהירות עם ערמת בדים בידיה.
"אני מתנצלת שאין לנו זמן לשוחח מיס, אך אני חייבת להכין אותך." "למה?" "יש לך עכשיו ארוחת צהריים ודרשו מכל המשרתות מיד לשלוח את המועמדות לארוחה."
היא הובילה אותי אל החדר רחצה, ושם החליפה לי בגדים במהירות.
פני הסמיקו קלות, אך לא אמרתי דבר. היא סידרה במהירות מפליאה את שערי ואיפרה אותי קלות.
" חשבתי שכבר איפרו וסידרו אותי. למה צריך שוב? "
" זה היה רק כדי לסדר אותך להגעתך, זה לא נועד להמשך. "היא הסבירה בלי תשומת לב והעמידה אותי מול מראה גדולה.
היה על פניה מבט של גאווה, והרמתי את מבטי אל המראה כדי לראות במה היא כל כך גאה.
השתדלתי עד עכשיו לא להראות את התפעלותי בציבור, אבל לא יכולתי להתאפק הפעם.
שמלה מרהיבה נחה על גופי, עם שרוולים ארוכים.
היא הייתה צמודה עד המותן, ומשם גלשה באחורי בגלי סטן עד הרצפה.
השמלה מקדימה הגיעה עד ברכי, ויצרה אפקט הדרגה אל המאחורה.
צבעה היה תכלת עדין, ונטה בהדרגה ללבן ככל שהבד ירד.
מלבד זאת, מיראן איפרה אותי בצורה יפיפייה, לא יותר מדי, אבל עדיין מטופח.
היא סלסלה את שערי והוא גלש בגלים זהובים על כתפי, נעצר כמעט במותני.
YOU ARE READING
the other one
Romanceהבחירה של אמריקה מעולם לא הייתה. למעשה, אמריקה לא נולדה עוד אפילו. פה מדובר על הבחירה של סבא רבא של מקסון, עם דמויות שונות לגמרי ותקופה אחרת. הסיפור עוקב אחרי אנריה, נערה שמעמדה שש, שהשתמשה בבחירה כדי לברוח מחייה. כשהיא נבחרה, היא מגיעה לארמון ומשם...
