לא להפעיל את השיר עד שאני אומרת תודה
עבר שבועיים ממה שקרה עם רועי הוא לא דיבר איתי כל השבועיים האלה גם לא ראיתי אותו בבית הוא היה חוזר בלילה ממש מאוחר שמעתי אותו עובר ליד הדלת שלי וכל פעם שניסיתי לדבר איתו הוא התעלם ממני אני שונאת שהוא עושה את זה הוא בורח שהוא לא רוצה לדבר ומשאיר אותי עם תסביכים שאני צריכה לפתור לבד
אני קמה בבוקר הולכת למטבח שם פוגשת את עופרה "בוקר טוב מתוקה" היא אמרה לי בחיוך "בוקר טוב" עניתי לה בחיוך "הכנתי פנקייקים רוצה?" היא שאלה אותי ומניפה צלחת עם פנקייקים "ברור" עניתי לה מתיישבת ואוכלת "בואי שבי איתי" אמרתי לה והיא הסתכלה עליי מוזר "אני לא חושבת שהאדון ישמח מזה" "את טרחת כל הבוקר אני חושבת ששתי הדקות האלה שתשבי לאכול העולם לא ימות" "האדון יתעצבן" היא אמרה והשבתי לה "עם ל'אדון' יש בעיה שידבר איתי" והיא התיישבה ואכלה איתי ופתאום מי החליט להגיע רועי בכבודו ועצמו הוא רואה אותי אוכלת עם עופרה ואומר "מה קורה כאן" ועופרה קמה בקפיצה "כלום , כלום אדוני" היא אמרה ורצתה ללכת למטבח אבל תפסתי את היד שלה משכתי אליי בחזרה ואמרתי "אני ועופרה אוכלות ארוחת בוקר יש בעיה?" "כן יש בעיה עופרה תחזרי לעבוד ואמור בואי עכשיו" תפס אותי ביד ומשך אותי לחדר
שהגענו לחדר:
מה את חושבת שאת עושה" הוא שאל אותי עצבני "איפה הייתה בשבועיים האחרונים" שאלתי אותו והוא ענה בעבודה הייתי עסוק!" "אוקיי ושהייתה בבית לא רצית לראות אותי שבועיים, גם שהייתה בבית התעלמת ממני" "את יודעת איך את נשמעת עכשיו, כאילו שאת צריכה אותי ואת גם מתנהגת ככה שאני לא איתך את כאילו מתפרקת , את יודעת זה מתיש להיות עם מישהו שכל הזמן תלותי כאילו אני אפילו לא חבר שלך אז תרגעי" הוא פשוט ירה את המילים אליי ואני לא יודעת למה נפגעתי מימנו אולי כי יש לי רגשות אליו אבל זה לא משנה רואים איך הוא מתנהג אליי "אני לא צריכה אותך ,אני פאקינג לא צריכה אותך אז תעוף מפה!" אמרתי עם דמעות בעיניי "תעוף מפה!" הוא בהה בי כמה שניות ואז יצא ואיך שהוא יצא סגרתי את הדלת ונעלתי אותה אני נופלת על הדלת ובוכה עם הגב לדלת
בצהריים לא יצאתי מהחדר לאכול טיילתי בבית וראיתי חדר הוא היה במסדרון באתי לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה אבל שמתי לב שהיה למנעול של הדלת צורה של המנעול שיש לי בחדר הלכתי לחדר שלי הוצאתי את המפתח שאיזה שומר הפיל ומצאתי ומאז שמרתי אותו פותחת את הדלת ורואה חדר רק אבל היה בוא משהו גדול אם וילון עליו אני מוציאה את הוילון וניגלה אליי פסנתר גדול בצבע לבן עץ אני מתיישבת על השרפרף שהיה לידו ומתחילה לנגן
עכשיו תשמיעו את השיר ותדמינו שאמור שרה את זה
השיר הסתיים:
מחיאות כפיים נשמעו מאחורי ורועי נגלה אלי "ואוו זה היה ,ואוו" הוא אומר ואני מסמיקה אני קמה מהשרפרף ובאה לצאת "לאן את חושבת שאת הולכת" הוא אומר לי "אתה יודע זה מתיש להיות עם מישהו שכל הזמן תלותי כאילו ,אני לא חברה שלך" אני משתמשת במילים שלא נגדו צודקת "אני מצטער אני לא יודע מה עבר עליי באוטו רגע הייתי עצבני "זה ל-" באתי להגיד ואז הוא קטע אותי "צודקת זה לא תירוץ אבל תאמיני לי אני משתדל שזה לא יקרה יותר" הוא אמר ואני הייתי בשוק הוא פתאום הדביק את שפתיו אל שפתיי והרגשתי את הטעם שאני חיכיתי כל כך הרבה זמן להרגיש עד שהוא התנתק ממני ואני החזרתי את שפתיו אל שפתיי כי לא רציתי שהתחושה הזאת תגמר ואני עדיין מנשקת אותו ומרגישה את החיוך שיצא לו עד שאני התנתקתי ממנו ואמרתי "בוא למטבח אני רעבה" "גם אני רעב" הוא אמר ואמרתי "יופי בוא לאכול" "אבל אני רעב למשהו אחר" הוא אמר ומנשק אותי ומצמיד אותי לקיר
YOU ARE READING
only you
Storie d'amoreהיא מאמינה באהבת אמת הוא לא יודע לאהוב היא ילדה טובה לא שותה ולא מעשנת הוא מהעולם התחתון פושע דרגה ראשונה כאשר הם נפגשו הם לא ידעו כמה הם הולכים להשתנות אבל בדרך הם יעברו לא מעט מכשולים תעזוב אותי משוגע " הוא שתק לא הוציא מילה "אני נשבעת א...
