חלק 36

332 14 1
                                    

רק אומרת השיר לא קשור לפרק אבל אני ממש אוהבת אותו אני ממליצה שאתן קוראות להשים אותו


נ.מ רועי

עכשיו צהריים ואני מחכה בבית חולים. האנשים של כריס ירו באמור, היא עכשיו בטיפול נמרץ אני משתגע, אני לא יודע מה איתה. הרופאים המזדיינים האלה לא נותנים לי להיכנס לחדר.  אני מקווה שהיא בסדר עם קרה לה משהו אני לא יוכל לחיות, היא הפכה לחלק כל כך גדול מהחיים שלי אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה היא הכל בשבילי היא הנשימה שלי, היא האור שלי ,היא החצי השני שלי 


האיש שירה באמור מת וגם רוב האנשים של כריס הפעם הצלחנו לתפוס את כריס אבא שלי ולידור מטפלים בו אמרתי להם לא לרחם עליו 




המשפחה של אמור לוי!" איזה רופא צועק ועניתי "אני, מה איתה?" שאלתי  "אמור בסדר עכשיו הניתוח עבר בהצלחה בנס"  הוא מלמל והמשיך  "ואין יותר זיהום,  אבל היא עדיין לא ערה ההרדמה עדיין משפיעה עליה"  הרופא אמר לי 'אני כל כך שמח שהיא בסדר' חשבתי לעצמי  ואז הרופא הושיט לי קופסה קטנה ושאלתי אותו "מה זה?" והוא ענה "זה הכדורים שהיא צריכה לקחת, יש שם גם הוראות מה לעשות ואיך אתה צריך לשמור עליה, היא תהייה חלשה בימים הקרובים שלא תתאמץ יותר מדי, אוקי?.."  הרופא אמר ושאלתי "אני יכול לראות אותה"  "כן, בוא איתי" הוא ענה והלכתי אחריו






נכנסנו לחדר אני רואה אותה יושבת על המיטה היא נראת כמו מלאך, אני מתקרב אליה ומלטף את פניה היא כל כך יפה והיא לא מודעת לזה ואז היא התעוררה אני מנשק לה את המצח ואומר "בוקר טוב יפה שלי" והיא צוחקת כאילו היא שיכורה

 ואז הרופא בדק לה חום והוציא ממנה איזה מחט והסביר לי "שהיא מטושטשת עכשיו בגלל ההרדמה, אז היא בעיקרון כמו שיכורה עכשיו" הרופא אמר "אתה יכול להשאיר אותנו לבד?"  שאלתי אותו הוא הנהן בחיוב ויצא

  ואז אמור שמה את ידה על שפתיי  "א-אתה יודע שיש לך את השפתיים הכי מושכות שראיתי" היא אמרה ואני צחקתי והיא הוסיפה "ולא רק זה גם יש לך את הצחוק הכי מושך ששמעתי, והפרצוף שלך-, אוי אתה נראה כמו דמות שיצאה מציור"  צחקתי "ממש אל יווני!"  ופה צחקתי את החיים שלי ואמרתי "את צריכה לנוח עכשיו"  קמתי כדי לסדר לה את השמיכה והיא אמרה "אל תלך" ועניתי "אני רק רציתי לסדר לך את השמיכה"   סידרתי עליה את השמיכה והיא אמרה "בכלל לא קר לי" ואמרתי "אני יודע"   "אז למה אתה מכסה אותי?"  היא שאלה ולא עניתי התקרבתי אל פניה ונישקתי אותה נשיקה עדינה וקטנה ואז היא אמרה "אני אוהבת אותך" ועניתי לה "גם אני אוהב אותך" ואז הרופא נכנס עוד פעם  "אני צריך לקחת אותה, אנחנו נעשה לה בדיקת דם ואז היא תוכל ללכת הביתה" הוא הסביר והנהנתי לו ואז אמרתי לאמור "אני הולך אבל אני יחזור" והיא אמרה "ביי ביי" צחקתי ואמרתי לה בחזרה "ביי" בקול שניסיתי לחקות אותה

only youWhere stories live. Discover now