פרק 19+20 האמת כואבת והשקרים יותר

3.8K 218 23
                                    

"מה קרה?" אברי שאלה ואמי שתקה כמה רגעים עד שהצליחה לענות

"ריאן הוא... הוא נוסע" היא אמרה מגמגמת

"אמי! אני צריכה לדבר איתך!" אמה צעקה לה מחוץ לחדרה

"אני עם אברי" היא ענתה יבשה ואברי נתנה לה מבט עצבני

"זאת אמא שלך, תדברי איתה כבר, אני גם ככה צריכה ללכת" אברי קמה ופתחה את הדלת מאפשרת לקלייר להיכנס

"אמ' אני צריכה שתתני לי לספר לך משו" היא התיישבה לידה ואמי הזיזה את ראשה הצידה לא מסתכלת עליה "אמי, שאלת אותי מה גרם לשינוי, אני חושבת שאני יכולה לספר לך עכשיו"

"למה רק עכשיו?" היא שאלה מביטה בה

"כי עכשיו הוא יכול" היא אמרה ואמי התבלבלה "אני נכנסתי לדיכאון מאז שאביך נעלם..."

"הוא לא נעלם, הוא עזב" היא קטעה אותה עצבנית

"אמי, לאביך הייתה בעיית הימורים, והיו כמה אנשים... עבריינים... שרדפו אחריו, אני תמיד חשבתי שהוא מת. אני ואבא שלך לא היינו רק זוג, אנחנו היינו החברים הכי טובים" היא הסבירה ואמי התחילה להבין "תיכנס" אמה פתחה את הדלת ואביה של אמי נכנס ואמי קמה ממקומה

"אמי..." הוא התחיל לדבר

"אל!" היא צעקה ויצאה החוצה

"אמי חכי!!" אמה צעקה ואמי נעצרה והסתובבה

"שלא תעזו להציג אותו למאגי כאילו כלום לא קרה!! מגיע לה לדעת את האמת!" היא הסתובבה והתחילה לרוץ עד שהגיעה לגינה ציבורית והתיישבה על ספסל ריק, היא ניגבה את הדמעות והתלבטה לאיזה משני המספרים להתקשר, לריאן, או לאחיה, היא חייגה מספר וחיכתה

"היי!" קול נשמע מהטלפון

"ריא-" היא התחילה לדבר ונקטעה

"הגעתם לתא הקולי שלי, תשאירו הודעה!" הקול אמר והיא התאכזבה

"ריאן... אני צריכה אותך... תחזור אל--" צליל הסיום קטע אותה והיא התחילה לבכות מניחה את ראשה על ברכייה

*********************************

"את בטוחה שזה בסדר כפיג'מה?" ליסה שאלה בדאגת יתר

"כן" היא ענתה בקצרה מחייכת חיוך עצוב

"תגידי..." ליסה התלבטה בינה לבין עצמה אם להגיד את זה או לא "לא כדאי שלפחות תנסי לדבר איתו?"

"אל תתחילי עם זה ליסה" אמי ענתה עצבנית ונשכבה על המיטה הנפתחת

"אמ', את ישנה אצלי כבר יותר שבוע נמנעת מלדבר איתו, וכל הזמן הזה עצובה ובוכה, חוץ מזה, זה אבא שלך" היא נשכבה לידה יודעת שהיא עצובה לא רק בגלל אבא שלה, אלא בעיקר כי ריאן לא עונה לה דווקא עכשיו כשהיא הכי צריכה אותו

want me to love himWhere stories live. Discover now