תשובות לשאלות

2.8K 129 33
                                    

הדגשתי את כל השאלות כדי שתוכלו לבחור אילו שאלות מעניינות אתכן ואילו פחות.

בת כמה את?

בת שלושים אלף ארבעת אלפים חמש מאות תשעים ואחד חחחחחחחח ברצינות? כתבתי איזה מאתיים פעם, אני בת 15!!!

מה הדבר שאת הכי אוהבת לעשות?

אממ... יש הרבה, אני חושבת שהדבר האהוב עליי זה לישון, אני באמת ישנה מלאאא, אבל יש עוד הרבה, אני ממש אוהבת לשיר אבל אני שרה באמת מזעזע כבר אמרו לי את זה הרבה, אני אוהבת מאוד לרקוד ואני באמת חולת מסיבות כל חופש אני מבזבזת על זה מאות שקלים, אני אוהבת לאכול אבל אני אחת מאלו שבדיאטה תמידית כזאת, ואני חושבת שאחד הדברים הבאמת אהובים עליי כמה מטופש ופאקצי שזה נשמע זה לקנות בגדים, אבל אני חושבת שהדבר הבאמת הכי אהוב עליי זה לשחק, החלום שלי זה יום אחד להיות תסריטאית ושחקנית

יש לך חבר?

חחחחחחחח אני בתולת מבט על מה אתן מדברות! סתם אני צוחקת, היו כמה דברים בקטנה אבל חבר חבר לא, לא ממש, הבנים בגיל שלי מפגרים

איך את מדמיינת את הדמויות? (אם יש שחקנים שנראים כמוהם)

טוב, אז אני לא חושבת שיש ממש שחקנים שדומים להם, אמי היא קצת נמוכה, רזונת, שיער ארוך חום עם גוון קצת אדמדם אבל לא ג'ינג'ית, עיינים ירקרקות חומות ואף קטנטן וחמוד.

ריאן הוא שטני בלונדיני, עיינים כחולות עמוקות אם עוד לא הבנתם, שרירי אבל לא בצורה מגעילה, בצורה סקסית כזאת, וגבוה, קצת מזכיר אולי את הארי אבל עם שיער בלונדיני ויותר קצר ועיינים כחולות.

מתי התחלת לכתוב?

וואו, אני חושבת שזה התחיל מגיל ממש קטן, הייתי סתם הולכת ברחוב וממציאה שירים על הרגע, או יושבת שעות וסתם פשוט מדמיינת סיפורים כדי להעביר את הזמן, באיזה שהוא שלב התחלתי באמת לכתוב את זה, יש לי עדיין כמה מחברות שלמות שגמרתי על סדרות שתכננתי לשלוח יום אחד לטלוויזיה, אל תשפטו אותי הייתי קטנה ותמימה! לפני שנה כתבתי סיפור שקראתי לו משחק ילדים, מי שתסתכל בפרופיל שלי תראה שיש לי סיפור כזה אבל לא העלתי אותו כי אני לא כל כך מרוצה ממה שיצא, ואונלי וואן זה הסיפור הראשון שהעלתי, שכפי שרובכם בטח ראיתם הוא בהשראת יומני הערפד אבל לא העתק! חוץ מזה אני גם כותבת מלא שירים, בעיקר כשאני עצובה או מדוכאת זה עוזר לי להעביר את התחושות המגעילות, דאך אגב אם אתם רואים שאני מעלה הרבה פרקים זה אומר שאני במחזור, כי כשאני במחזור אני עצבנית ושאני עצבנית אני רבה ושאני רבה אני עצובה ושאני עצובה אני כותבת.

מאיפה הגיע לך הרעיון לסיפור? זה מבוסס על דברים שקרו לך או לקרובים שלך?

חחחחחח אוקיי אני מהאנשים האלה שכל דבר שהם רואים בחיים או בסדרות מתחילים לשאול כל מיני שאלות, אני חושבת שהשאלה הכי נפוצה שלי היא 'מה אם...' ואחרי זה מתחילה לדמיין את זה וכותבת על זה סיפור, למשל בדיוק עכשיו ראיתי סדרה, שקרניות קטנות למי שמכיר, וראיתי זווית צילום שנראתה לי מסובכת, וחשבתי-( מעניין מה קורה מאחורי הקלעים, ואז חשבתי מה אם לאחת מהשחקניות היה רומן עם אחד מעובדי ההפקה והוא היה צריך לראות אותה מתנשקת עם מישהו... הבנתן אותי, וזה מה שעשיתי בסיפור פה, מכירות את הסדרה 'להיות איתה'? אז נכון היה שם את הקטע עם איאן הבן של המפיק שרצה לשכב עם נועה? אז באותו הרגע שראיתי את זה חשבתי לעצמי מה אם איאן היה פוגש מישהי שהייתה משנה אותו? ואז התחלתי לכתוב את הסיפור וזה פשוט התפתח, לכל מי שתהתה, הסצנה הראשונה בה ריאן עומד מול דוגמנית זה סוג של אותה הסצנה עם נועה.

בנוגע לשאלה השנייה חלק מהסצנות שאני כותבת גם בסיפור הזה וגם בשני זה באמת גרסה אחרת של דברים שקורים לי ולחברות שלי בחיים האמיתיים אבל החלק הגדול יותר זה דברים שאני ממציאה מהראש שלי

אם הייתה לך אפשרות לצאת עם ריאן בחיים האמיתיים, היית רוצה?

חחחחחח זאת חתיכת שאלה, זו גם האהובה עליי, אני חושבת שכן, אבל אני מאלו שמתאהבות כל כך בקלות שאני מעדיפה לא לחשוב אפילו על להתאהב באיש דמיוני... חחחח אני צוחקת, אבל אני באמת מתאהבת מכל שטות אז אני לא דוגמה, אבל למזלי זה גם עובר מהר.

איזה דמות מהסיפור היית רוצה להיות?

זו שאלה ממש טובה! וגם קשה, אני לא בטוחה, אני חושבת שאם הייתי חייבת לבחור... אממ... אברי? לפי איך שאני רואה אותה היא נורא אכפתית ומאוד דואגת לאמי, סתם שתיהיו בעניין, לכל הדמויות הראשיות שאני יוצרת יש דברים במשותף איתי, ג'ני למשל (מהסיפור השני) נמשכת ופוחדת מסכנות באותה מידה, גם אני כמוה ממשששש פוחדת להתבגר ולהזדקן ולהיות מקומטת, ובעיקר יש לי פחד נוראי מהתחייבויות, אבל אני חושבת שאמי הכי דומה לי מבין כל הסיפורים שכתבתי, ברור שלא בהכל, היא יותר חצופה ממני ויש לה קצת יותר ביטחון, היא אומרת דברים שכנראה שאני לא הייתי אומרת, אבל היא צינית אדישה כזאת כמוני, היא דואגת לחברות שלה, היא סומכת מהר מדי על אנשים, ואפילו אותו הטעם במוזיקה (מן הסתם...) ובכללי חוץ מהקטע של החוצפה היא כמעט העתק שלי.

היית מתחלפת עם אמי?

אני חושבת שלא, החיים שלה ממש לא פשוטים, בעיקר המצב בבית עם אח שלה ואבא שלה ואמא שלה, אני לא חושבת שאני מסוגלת לדמיין את עצמי מתמודדת לבד כל כך הרבה זמן מגיל כזה צעיר, חוץ מזה דלא הייתי רוצה שישבר לי הלב כמו שנשבר לה, בכלל החיים שלה מאוד קשים, אי אפשר להגיד שהחיים שלנו דומים מהבחינה הזאת, אני כן דואגת לאחי הקטן ותכלס גם לאחי הגדול והעצלן מאז שאני קטנה, מבשלת להם וזה בגלל שההורים שלי כמעט אף פעם לא בבית, אז אני כן מבינה איך זה להיות אחראי על מישהו, אבל באמת שאי אפשר להשוות.

מה הקטע האהוב עלייך בסיפור?

או אה... אני חושבת שהקטע שהכי אהוב עליי הוא בפרק 14 כשריאן מתגלה והוא ואני שוכבים זה היה אחד הקטעים שנהנתי לכתוב, אבל אני באמת אוהבת מלא חלקים בסיפור

כשרק התחלת איזה סוף חשבת שיהיה לסיפור?

לגלות לכם סוד? אף פעם אבל אף פעם הסוף לא מתוכנן לי בשניה שאני מתחילה או אפילו אחרי כמה פרקים אני עדיין מופתעת מכל סוף של פרק שיוצא לי, אני חושבת שרק בערך בפרק חמש עשרה כבר התחלתי לתכנן את הסוף, אבל זה לא נחשב כי זה סיפור ממש קצר

יהיה המשך אחרי הפרק האחרון?

האמת שעל זה רציתי להתייעץ איתכם, כן יש לי כבר תכנון להמשך אבל אני לא רוצה לנשוך את הסוף יותר מדי ככה שזה כבר ימאס... כשתסיימו תפרק האחרון תחליטו אם הייתם רוצים המשך או לא.

תשובה שעונה לכמה שאלות

האמת שאחת השיטות שהשתמשתי בהם בסיפור הזה היא להקשיב למילים של שירים, ולנסות לדמיין איך זה קורה בסיפור הספציפי של אמי וריאן, למשל i knew you were trouble זה שיר שידעת הרבה זמן שאני אשים, או just a kiss שזה השיר שבהשראתו כתבתי את הקטע של אמי וריאן כשהוא במסיכה והם מתנשקים אחרי ההחלקה על הקרח

מקווה שעניתי לכם על רוב השאלות! סליחה על החפירה בכל תשובה... אני בנאדם חופר. לא לשכוח להצביע ולהגיב!

want me to love himWhere stories live. Discover now