want me to love him

עונה 2 פרק 15- כדורים

*************נ.מ אמי*************

התעוררתי לאט אבל לא הצלחתי לפתוח את העינים, מיששתי את בד המיטה ששכבתי עליה והוא היה מוזר, זה לא המיטה שלי, או של ראין, מיצמצתי חזק ופתחתי טיפה את העיינים וראיתי את המכונה הזאת של הבית חולים לצידי, אני בבית חולים, אני בבית חולים, מה הולך פה?? למה אני בבית חולים? הצלחתי לפתוח את העינים עד לחצי וראיתי את ריאן הולך מצד לצד בחדר לחוץ ובעיקר עצבני, על מה יש לו להיות עצבני?

"ריאן?" שאלתי בשקט והוא הסתובב סיבוב חד ורץ אליי, למה הוא צריך לרוץ זה שני מטר

"אמי..." הוא חיבק אותי, ואז קם ממני עדיין עם פרצוף עצבני בערך כמו הפרצוף שלי כשאני במחזור "אם לא הייתי כל כך מתאפק עכשיו היית מקבלת חתיכת כאפה"

"מה? למה? מה קורה פה? למה אני בבית חולים ולמה יש לי ריח של קיא??" ולמה אתה עצבני כמו בחורה שגנבו לה את הליפ גלוס?

"את לא זוכרת?" הוא שאל מבולבל ולקח כיסא והתיישב לידי

"זוכרת מה?" מה אני אמורה לזכור שזה לא ברור מאליו שאני זוכרת

"את אתמול בערב" הוא אמר קצת יותר רגוע

"אממ... אני זוכרת ששכבנו ו--" ריאן התחיל להשתעל והסתכל הצידה ורק אז הבחנתי שגם אבא שלי יושב בחדר, אופס, הוא וריאן נהיו שניהם אדומים אבל אני הייתי חיוורת מדי בשביל לקבל איזה שהוא סוג של צבע

"א.. אני אשאיר אתכם שניה לדבר" אבא אמר ויצא

"ואחרי שנרדמנו, תנסי להיזכר מה קרה" מה קרה מה קרה... הא!

"אממ, התעוררתי עם כאב בטן, רצתי לשירותים להקיא ואז אתה באת ו... זהו, שחור" פשוט נהיה לי חור בין השיחה שלי איתו עד הרגע שהגעתי לפה

"התעלפת" הא אוקיי זה מסביר "ואת יודעת מה מצחיק" הוא נהיה עצבני שוב וקם מהכיסא "זה לא קשור בכלל ל'נוגדי דיכאון' שלך" הוא הדגיש בזלזול את המילה נוגדי דיכאון, למה?? "היה לי הרגשה מוזרה בקשר לנוגדי דיכאון האלה אז שלחתי אותם למעבדה ואת יודעת מה גיליתי?? זה פאקינג אריוס! יש לך מושג מה זה בכלל?? כדור נגד אלרגיה!! שכל אחד יכול לקחת פעם ביום גם כדי למנוע אלרגיה! מי הביא לך את זה?!" הוא שאל עצבני

"א... אליה, אחי הגדול" עכשיו הכל ברור

"אז מה ציפית שהוא יביא לך?! את הסמים המזדיינים שרצית?!" אז ממה כל ההקאות והבחילות?

"אז ממה...?" התחלתי לשאול והוא התיישב שוב נאנח

"את בהריון אמי" מה?!?! ממי?? רגע ממי זה כבר יכול להיות, הייתי רק עם ריאן "ממי זה?" הוא שאל ונשמע כאילו הוא רוצה לדעת אבל הפרצוף שלו אמר שהוא לא בטוח

"ממ...ך" מילמלתי מנסה לעכל את העובדה שאני בהריון, והוא נשם עמוק ברוגע

"יש לך הרבה מזל שהכדורים האלה וכל מה שעשית לא פגע בתינוק"

"תי-נוק?" על מה הוא מדבר הוא נורמלי?

"צריך לדאוג לך לדברים לזה" הוא רציני שהוא כבר מתכנן את היום הולדת? אני עדיין פה בהלם

"אתה יכול לצאת בבקשה?" שאלתי בשקט והוא התבלבל

"מה למה מה קרה?" די לדאוג כל כך ותעוף מפה כבר!

"אני רוצה להיות שניה לבד אפשר?" שאלתי והוא הנהן, נשק לי במצח ויצא

מה אני אמורה לעשות עכשיו? ריאן כבר זהו, החליט, יש תינוק, מגדלים אותו, עוד מעט גם חתונה נכון? מה אם אני לא רוצה את כל זה?? להזכיר לו שזה הגוף שלי? החיים שלי שהולכים לפח? החלומות שלי שנגמרים? הקולג'? הילדות שלי? אני עדיין ילדה בעצמה איך הוא מצפה שאני אגדל אחת?

אני באמת לא יודעת מה לעשות, אני מתה מפחד משתי האפשרויות, יש רק מישהו אחד שאני רוצה לדבר איתו עכשיו

"אליה?" שאלתי והדמעות שלי כבר התחילו להציף אותי

"אמי? מה קרה?? אמה? תעני לי, מה קרה!" שתקתי לכמה שניות עד שהצלחתי לפתוח את הפה ובמקום מילים יצא לי רק בכי "אמי... זה בגלל הכדורים? אני מצטער פשוט נלחצתי ו..."

"אני בהריון" אמרתי לטלפון בשקט והיה שקט לכמה שניות בקו השני

"זה מרי..."

"כן"

"אתם לא השתמשתם בק.."

"לא"

"מה את מתכננת לעשות?" מה אני מתכננת לעשות באמת? הלוואי והייתה לי את התשובה

"ריאן כבר החליט שהוא רוצה לגדל את ה--"

"זה לא משנה מה ריאן רוצה, מה את רוצה? זה הגוף שלך" הוא אמר והתחלתי שוב לבכות

"אני לא רוצה להיות אמא" התייפחתי לטלפון והוא נאנח

"אז אני חושב ששנינו יודעים מה את הולכת לעשות" הוא אמר ונתקתי, אני לא יודעת מה עם ריאן אבל אני כבר החלטתי, אליה צודק, אני צריכה לעשות מה שאני רוצה.

ריאן נכנס לחדר שוב וניגבתי מהר את הדמעות "אני הולך לקניות קטנות, את משתחררת היום בערב, אני אבוא לאסוף אותך" הוא התקרב ונשק לי בלחי

"אממ לא זה בסדר אני אבקש מאבא שלי אני גם ככה רוצה לדבר איתו" תירצתי והוא הנהן ויצא

יצאתי אחרי כמה דקות גם אני למסדרון ופניתי לאחת האחיות נושמת עמוק כמה שאני יכולה מנסה למצוא גם קצת אומץ באוויר בשביל מה שאני הולכת להגיד

"אני רוצה להפיל"

לה
לה
לה לה לה

להגיבבבבבבבבב (תדמיינו ששרתי את זה אני אוהבת לשיר דברים שה)

חג שמח יפות שלי, תהנו כולם מארוחת שבועותתתתתת, ארוחת החג האהובה עליייי

מישהי פה באה להאנגר 09 מחר?

"and if i wanted to leave i would  have left by now but you're the only one who knows me. better then i know myself "