תוותר עלי למענך {גרסה 1}

פרק 4

פרק 4

השמש החלה לזרוח מעל העננים ויחד איתה אנשים התחילו את יומם. ניסה להקשיב לשיחות של האנשים, אך אף אחד מהם לא אמר דבר על הנסיך ויציאתו, האם הם לא ידעו? או שהנסיך חמק בשעה מאוחרת או מוקדמת מידי? או שאולי העזיבה שלו לא נועדה לידיעה ציבורית? וכך הסתירו בעצם את עזיבתו של הנסיך? הרי הוא לא באמת צריך לעזוב בזמן כזה שהמדינה חוגגת את ניצחונה על אויביהם.

מיישאר נאנח, זה לא הרבה זמן לאחר הזריחה, הם לא יכלו להתרחק יותר מידי, אם הנסיך לקח כרכרה המהירות שלו הייתה איטית יותר מהגנרל, לכן הוא יכול להדביק אותם תוך זמן קצר, הוא לא רצה לחשוב על חלופה אחרת.

הוא דרבן את סוסו לדהור מהר יותר בדרך שמובילה צפונה, מישאר לא היה בטוח לחלוטין לאן הנסיך נסע, אך הוא ייקח בוודאי את הדרכים המרכזיות לנסיעתו, הוא יכול היה להדביק אותם, מהירותו כמובן הייתה גבוה יותר מאחרים.

אך ככל שמשיך הלאה, ועבר מרחק גדול יותר, הוא התחיל לפקפק כל דבר, ולא היה יכול להפסיק לחשוב, האם זו הדרך שהנסיך לקח? האם הוא לקח דרך אחרת? והאם בכלל עזב את הבירה לכיוון אחר? כמה אנשים לקח איתו הנסיך ומדוע אחרי קברת דרך כה ארוכה הוא עדיין לא ראה אותו?

כשהוא המשיך בדרכו, מסרב להיכנע ולחזור לבירה, כשהמשיך יותר הוא ראה את הנסיך מולו, עיניו לא יכלו להטעות אותו אחרי שנים ארוכות של התבוננות בנסיך בעיקר מרחוק בשנים אלו, אך הוא הכיר היטב את הדרך בה הנסיך החזיק את גופו, את חוסר הנוחות הקל שלו, שהוא ניסה להדחיק והגיע בצורת תזוזה קטנה של עקב רגלו, או את הדרך בה הוא זז על האוכף.

לצידו היו שני מלווים, שני מלווים בלבד! אפילו אחד האצילים היה יוצא עם יותר מלווים, איך הוא הנסיך, בנו של המלך השולט במדינה הזו עזב עם לא יותר מאשר שני מלווים?

אפילו הוא בתור גנרל מיומן יצא עם יותר אנשים, הוא הביט סביבו, טוב, בדרך כלל.

שני המלווים שלו היו אלפות, לא היה ספק בכך ביחוד בדרך דהרו לצידו של הנסיך, הוא לא ידע את מידת מיומנותם, אך האמין כי הם היו מיומנים מספיק כדי להיות בני לווייתו של הנסיך. אך הם בכל זאת היו שניים, אם היו מתנשקים, האם הם היו יכולים לעצור בעדם לקחת את חייו של הנסיך.

בהתחלה היה רצונו של מישאר לדבר עם פייראן אך עכשיו מטרתו היה שונה לחלוטין, הוא לא התכוון לחזור עד שילווה את הנסיך ליעדו ואולי גם ישאר ויחזיר אותו בחזרה לארמון.

הוא דהר קדימה, חולף על פניהם של הנסיך ומלוויו, שקראו אליו קריאות גנאי. אך הנסיך ביקש מהם שישכחו מכך, ושלא יעררו וויכוחים מיותרים, בליבו הגנרל הצדיק אותם, הנסיך היה בעל מעמד גבוה אך הוא נדחק הצידה ויחס של אחרים אליו השפיע אליו עד שלא ראה את עצמו כזה.

איך ליבו של הגנרל לא היה יכול לכאוב על כך?

❃❃❃❃❃❃

טוב, אז המצב שלי היה זוועתי.

אני מקווה שהוא ישתפר יותר בהמשך.

איך אתם?

באהבה, 

וויט אנג'ל.