תוותר עלי למענך {גרסה 1}

פרק 5

פרק 5

הוא עצר לפניהם בעצירה חדה, מושך את הסוס והסתובב אליהם, הם בתורם עצרו גם, מספר צעדים ממנו בהפתעה וחרדה, המלווים של הנסיך אחזו בנשק שלהם והביטו בו בעיניים ממצמצות "מה אתה רוצה?"

ולרגע ארוך הם הביטו זה בזה, שקט השתרר, רק מבטו של הנסיך היה מופתע ומזועזע כאחד, שהביט בחוסר אמון באדם שמולו.

לאחר שהבין פייראן שעיניו לא הטעו אותו, הוא מיהר להראות את הכבוד המתאם ורכן מעט קדימה ואמר "אדוני, הגנרל." מלוויו היו מופתעים, ושחררו את הנדן של חרבם ומיהרו גם הם לחקות את תנועותיו של הנסיך.

מיישאר הניד בראשו, הוא הביט במלווים לרגע אחד, הוא לא רצה שהם ישמעו מה יש לו לומר לנסיך ולכן ביקש "הנסיך, אין צורך להיות כל כך מנומס כלפיי, אני צריך לדבר איתך, האם אוכל לקבל כמה דקות מזמנך?" שיחה זו צריכה להישאר בניהם.

הנסיך הרים את מבטו, מופתע ולאחר מכן הפנה את מבטו שוב, נמנע במכוון ממבטו של הגנרל, קולו היה חסר רגש וידיו אחזו בחוזקה המוכשות בחוזקה "הגנרל, אין לי משהו לומר לך, ולדבר עם אומגה באופן פרטי יכול לעורר שמועות, אף אחד לא מעוניין בכך, לכן אעמיד פנים שלא שמעתי את בקשתך. אם כך," הוא הרים את ראשו והניד בו בברכה "אני אלך לדרכי, אהיה שלום."

הנסיך התכוון לעזוב, אך מיישאר נשאר לעמוד עם סוסו ממול ולא התכוון לסגת, הוא השיב בעקשנות "אם תעזוב אני אמשיך לעקוב אחריך עד שתדבר איתי."

הכוונה הייתה ברורה, אם דבר כזה יקרה השמועות ללא ספק יצאו מכלל שליטה. והגנרל התנהג כאילו הדבר אפילו אינו נוגע אליו, הנסיך חסר תועלת והגנרל המכובד והאמיץ נפגשו באופן פרטי. כן, ניתן כבר היה לדמיין את השמועות, רובם יאשימו את הנסיך בכך שהוא מפתה את הגנרל, חלק יאמרו שהגנרל מתכנן תוכניות להשגת כוח, אף אחד מהם לא יעשה חסד עם הגנרל. הנסיך שהמוניטין שלו היה הרוס כבר לא יושפע יותר מידי, אבל הגנרל יכול להחליט לאבד הכול, ביחוד אם המלך יחליט להאמין לשמועות האלו.

הנסיך הביט בו ברעד שהתקשה להסתיר, הוא הביט בשני מלויו שהשיבו לו מבט חסר דאגות, לאחר מכן נאנח והבין כי אין בידו אפשרות אחרת למעט לעקוב אחרי הגנרל ולדבר איתו בדיוק כפי שרצה, ולכן זה בדיוק מה שהוא עשה. אם כי הנסיך עשה זאת בחוסר רצון ולא טרח אפילו להסתיר זאת.

הם הובילו את הסוסים במעלה הדרך, הם סטו מן השביל המרכזי מעט והלכו בין העצים עד שהגיעו לנחל קטן, הנחל היה טוב מספיק והם ירדו מן הסוסים נותנים להם להרוות את צימאונם בנחל, סביבם היו עצים גבוהים והם היו מעט רחוקים משומרי הראש של הנסיך. הנסיך עמד מספר צעדים רחוק מהגנרל, הניח את ידו זו על זו וחיבק את עצמו, סוג של תנועה מגוננת, וחוסר נוחות הופיע על פניו של פייראן. בניגוד אליו כמיהה הופיע בעיניו של הגנרל שהוא לא ניסה להסתיר והוא הושיט את ידו קדימה לעבר הנסיך, בניסיון לגעת בו, לקרב אותו אליו, אך הנסיך התחמק ממגעו והתרחק יותר, קולו היה שקט כשאמר "בבקשה, גנרל, התנהג כיאה למישהו במעמדך."

הגנרל רצה לשאול אותו על הבדל לכאורה בין המעמדות שלהם, הנסיך היה אמור להיות גבוה יותר, מדוע זה הרגיש שזה היה להפך?

"בסדר," מישאר לקח את ידו בחזרה לחיקו, הוא נאנח אבל בכל זאת נעץ את מבטו בעיניו האפורות של הנסיך "תתחתן איתי."

❃❃❃❃❃❃

טוב, כפי שכבר הזכרתי זה לא יהיה ארוך, לכן נשארו עוד 4 פרקים שיעלו לכאן. 

באהבה, 

וויט אנג'ל.