תוותר עלי למענך {גרסה 1}

פרק 9

פרק 9

מישאר מחייך וכורך את ידיו סביב מותניו של הנסיך מצמיד אותו אליו "אחרי הנישואים אתה מנסה להתחמק?" הוא שואל בטון שובב

פייראן מסמיק הוא נושך קלות את שפתיו ולאחר מכן מניד בראשו "זה לא זה, גנרל, אנחנו כאן בשטח פתוח, זה לא יאה."

"אתה בן הזוג שלי, אפילו התחתנת איתי." הגנרל עוקב בידו אחרי הטבעת על ידו של האחר "אפילו יש לך את הטבעת שלי, אבל אתה לא נותן לי לאחוז בך, מה יגידו כולם?"

הנסיך מרכין את ראשו, מסמיק ונותן למישאר להחזיק בידו.

ולבסוף הם חוזרים יחד, יד ביד ומושכים את הסוסים שלהם אחריהם שם שני המלווים של הנסיך מבטים בהלם בידיהם האחוזות, לאחר מכן מבטם נודד לטבעות התאומות שעל אצבעותיהם, שלא ניתן לפספס את משמעותם.

"מה קרה?" שואל קימר, אחד משומרו הראש של הנסיך, הבעת פניו לא מסגירה על מה הוא חושב.

פייראן מרגיש מבוכה אך משיב בכל זאת בקול קטן "התחתנו."

"איפה? כאן?" קימר כמעט נשמע מזועזע כהוגן על הגילוי הזה.

פייראן מהנהן בחשש, מעביר את מבטו מקימר לעבר שיארט שומר הראש השני שלו, מחפש תגובה כלשהי.

קימר קופץ מסוסו ומניח את ידיו על כתפו של הנסיך ומנענע את גופו "איך יכולת, בלי אפילו לקרוא לי?"

מישאר מביט בהם, בוחן אותם היטב, מוכן בכל רגע להתפרץ כדי להגן על האומגה הקטנה שלו, אך פייארן לא מראה פחד ברור אליהם, לכן כרגע הוא רק נשאר לעמוד לצידו של הנסיך.

פייראן מרים את מבטו, מבולבל, לא בטוח למה כוונתו של האחר.

קימר רק קורץ אליו "ידעתי שזה יקרה, מזל טוב!"

שיארט, שומר הראש השני של הנסיך, קורא גם הוא בחיוך "מזל טוב."

חיוך מאושר עולה על שפתיו של הנסיך "פחדתי על מה שתחשבו, אתם החברים הכי טובים שלי, אני מאושר שאתם לא מתנגדים."

שיארט רק מחייך "כמובן שלא."

מישרא מעקם מעט את אפו, הוא היה צריך להיות חברו הטוב ביותר של הנסיך, איך שני אלו לקחו את מקומו?

אין ספק שהוא יצטרך לדבר על כך היטב אם הנסיך. אך הוא מחליט להניח לכך, לפחות לעת עתה.

מישאר עולה על הסוס ומושיט את ידו אל פייראן. הנסיך נושך מעט את שפתו התחתונה, לחיו נצבעות אדום, אך נותן למישאר למשוך אותו על הסוס. פייארן יושב מלפנים וזרועותיו של האלפא עוטפות אותו ומישאר מצמיד את הנסיך אליו מעט שהוא מגיע למושכות.

"בוא נלך." הגנרל מסובב את הסוס ומתכוון לחזור לבירה.

"רגע," הנסיך מניח את ידו על ידו של הגנרל ועוצר אותו.

"מה? מה קרה?" הגנרל שואל מעט מבוהל, הוא מנסה להגיע לכף ידו של הנסיך ולבדוק את הדופק שלו.

הנסיך מסמיק קלות, מודה על כך שמישאר לא יכול לראות את פניו ומגמגם "אנחנו לא יכולים לחזור."

"למה לא?" שואל מישאר, הדופק של הנסיך נראה תקין.

קולו של הנסיך יותר והוא כמעט לוחש "החום שלי."

החום היא תקופה רגישה ביותר, החושים של האומגות היו רגישים יותר וגם גופם, במיוחד אם זה היה החום הראשון עם בני זוג אומגות העדיפו להתרחק למקומות מבודדים לבלות את הזמן הזה, כמה שיותר רחוק מאנשים אחרים.

הגנרל מניח נשיקה קטנה על העורף של האומגה ואומר "בסדר, יש לי ווילה בדרום, בוא נלך לשם."

הנסיך מתכווץ מעט בגלל הנשיקה ומסכים ויחד הם יוצאים לכיוון הווילה לבלות יחד את זמנם כבני זוג.

❃❃❃❃❃❃
עלה מחדש: כל הפרקים יעלו לכאן. אבל הערות שלי משעשעות אותי, אז אני משאירה אותם.

יאאא, אני לא מאמינה.
אבל יעלה פרק נוסף לכאן ולאחר מכן יהיה בערך 2-3 פרקים שלא יעלו לכאן, ותהיה גישה עליהם דרך הבלוג.
מדריכים מפורטים והפרק האחרון יעלו לכאן בהמשך השבוע.
אם אתם לא קוראים את הערות שלי כאן, בהצלחה להבין מה הולך. 😉

באהבה,
וויט אנג'ל.