The art teacher- Zayn Malik

Chapter 10

P.O.V סקיילר

קמתי בבוקר ליום חדש בבית ספר , לא כל כך רציתי ללכת .. גם לא היה לי חשק לראות את זאין, לא בכוונה אבל זה דיי מביך אחרי מה שקרה אתמול.
קמתי מהמיטה מתארגנת לבית ספר מהר ויוצאת, החלטתי היום ללכת ברגל , קצת לחשוב . על איך אני הולכת לעזור לנעה עם הארי , מה יהיה עם זאין , איך אמה תתנהג אלי אחרי שיחת הטלפון שעשינו אתמול , ואיך לעזור להארי להיגמל מכל השטויות האלה.
לקחתי על עצמי יותר מדיי קצת לא ? אבל אני בטוחה שבסוף זה יסתדר. היום אני נפגשת עם הארי בהפסקה כדי לעזור לו , הוא צריך את העזרה שלי ואני בטוחה בזה.
הגעתי לפתח בית ספר שם ראיתי את אמה מדברת עם מישהו
״אמה !״ קראתי בשמה ורצתי אליה
״את לא רואה שאני מדברת?״ שאלה
״אה אוקיי סליחה, נדבר בהפסקה?״ אמרתי והיה לה פרצוף מבולבל, מה היא מתחננת?
״ביי״ אמרתי והלכתי משם
הלכתי לכיתה של נעה להגיד לה שלום ושהיא תהיה איתי עד הצלצול
״אז מה קורה?״ שאלה
״הכל בסדר . היום אני עם הארי, אני אספר קצת עלייך״ אמרתי וקרצתי לה
״באמת?״ שאלה
״בטח , הכל בשביל לעזור לחברה״ אמרתי
״לך יש מישהו?״ שאלה ומיד זאין עלה לי לראש, לא יודעת למה אבל הוא עלה לא ראשון
״אממ,לא אין לי״ אמרתי
המשכנו לדבר על דברים לא כל כל מעניינים והצלצול עצר אותנו , עליתי לכיתה וישבתי במקומי עד שהמורה תבוא.

***
הגיע הצילצול להפסקה , יצאתי מהכיתה נפגשת עם הארי במקום שדיברנו פעם שעברה שם ראיתי אותו יושב ומחכה לי.
״היי הארי״ אמרתי והוא הרים את מבטו אלי קם מהאבן שישב עליה וחיבק אותי
״היי סקיי , מה קורה?״ שאל ושנינו התיישבנו
״אצלי הכל בסדר, איך אצלך ?״ שאלתי והוא נאנח
״עישנתי אתמול עם חברים..״ לחש ופערתי את עיניי
״מה ? למה?״ שאלתי
״לא יכולתי , הם הכריחו אותי״ לחש עוד הפעם
״מה זאת אומרת הכריחו ?״ שאלתי
״הם הרביצו לי , הייתי חייב..״ לחש בקול עצוב
״מי זה הם ??״ שאלתי והוא הרים את מבטו, יכולתי לראות את הדמעות בעיניו
״הילדים שבגללם התחלתי לעשן״ אמר
״למה נפגשת איתם בכלל?״ שאלתי
״הם אמרו שהם רוצים להיפגש , שאלתי אותם אם הולכים לעשן והם אמרו שלא״ אמר בקול חלש
״אז אל תיפגש איתם יותר״ אמרתי
״לא יכול, אתמול הם הבהירו לי משהו . שאם אני לא ייפגש איתם הם יעשו עליי סוג של בריונות״ אמר ודמעות התחילו לצאת מעיניו
״אולי תספר את למישהו?״ שאלתי
״סיפרתי לך, אמרת שתעזרי לי״ אמר , אוי לאן הכנסתי את עצמי..

P.O.V זאין

״על מה אתה מדבר ?״ שאלתי את ליאם כשהיינו תורנים לשמור בהרחבה בחוץ
״אל תכחיש בסדר ? רואים שאתה מתחיל להתאהב בתלמידה!״ אמר לי בקול רם
״שששש״ השתקתי אותו
״אמרתי שהיא משגעת אותי לא שאני מתחיל להתאהב בה״ המשכתי לדבר
״זה לא אותו הדבר?״ שאל
״לא יודע ליאם בסדר ?״ אמרתי בייאוש
״אתה יכול לספר לי הכל זאין״ אמר
״אני בעצמי לא יודע אם אני כן מתחיל להתאהב בה או לא, היום יש לנו שיעור אחר הצהריים. אחרי השיעור אני כבר יגיד לך.״ אמרתי לו
״יש לך עם הכיתה שלה שיעור היום?״ שאל והנהנתי
״אז בהצלחה עם זה״ אמר וגיחך
״אני צריך את זה״ לחשתי לעצמי וגיחחתי.

****
שעת האומנות שלי עם הכיתה של סקיילר הגיעה. הייתי דיי לחוץ אם להגיד את האמת, אבל הרגעתי את עצמי.
מה חשבתי לעצמי שאני מתאהב בתלמי- רגע , עוד לא מתאהב ולא כלום, אבל למה דווקא תלמידה ? כמובן שאין לי שום דבר נגד סקיילר , ממש לא . אבל היא תלמידה. בלי ששמתי לב גופי הוטף עם מישהו וגופו נפל על הרצפה.
״ אוי אני מצטער לא שמתי לב לאן הלכתי״ הרמתי את מבטי וראיתי את סקיילר שוכבת על הרצפה.
״זה בסדר לגמרי, רק אממ, אתה יכול לעזור לי לקום?״ שאלה
״בטח״ אמרתי והושטתי לה יד לעזרה.
״את בסדר?״ שאלתי אחרי שהיא קמה
״אני בסדר, אל תדאג״ אמרה
״אני עכשיו בדרך לכיתת האומנות, את באה?״ שאלתי והיא הינהנה
אחרי דקה או שניים הגענו , סקיילר עמדה להיכנס ביחד איתי אך עצרתי אותה
״מה קרה?״ שאלה
״תיכנסי קודם את ואחרי זה אני״ אמרתי ומבטה היה מבולבל
״כדי שלא יחשבו שיש בנינו משהו״ אמרתי
״תלמידה ומורה לא יכולים להיכנס באותו הזמן לאותו החדר ?״ שאלה קצת בעצבנות
״רק למקרה חרום , בסדר ?״ שאלתי והיא הינהנה
היא נכנסה לחדר חיכיתי חמש דקות ונכנסתי אחריה.