The art teacher- Zayn Malik

Chapter 2

P.O.V סקיילר

״שלום תלמידים , אני המורה החדש . תקראו לי מר מאליק״ אמר
מה.זה.היופי.הזה
למה הוא לא עובד בדוגמנות או משהו , הוא בחר להיות מורה לאומנות . למה ? אין לי מושג , הסתכלתי לכיוון של אמה . היא בהתה בו, גיחחתי לעצמי . נתתי לה מרפק בצלעות והיא הוציאה אנחה
״למה זה היה?״ היא לחשה
״את בוהה בוא , תירגעי״ אמרתי לה בקריצה והיא הסמיקה
״זה בסדר , כל הבנות גם ככה בוהות בו״ היא אמרה וחזרה להסתכל על מר מאליק
הוא נראה טוב , הוא בסדר אבל למה הוא בחר דווקא במקצוע הזה ? הוא יכל לבחור בכל מקצוע אחר בגלל המראה הזה .
״הכל בסדר סקיילר?״ המורה שאל
״איך אתה יודע את השם שלי?״ שאלתי אותו
״המורה הקודמת אמרה לי״ הוא אמר וקרץ לי , מותר לו בכלל לעשות את זה ?
״טוב היום נלמד לצייר נופים, סוג הנופים שתציירו יהיו שקיעה. קודם כל נתחיל בלצייר את הדף בכחול בהיר״ הוא אמר וחילק מכחולים, מתי שהוא הגיע אלי הוא הסתכל בעיניים שלי חילק מכחול והלך
״נראה לי הוא דלוק עלייך סקיי״ אמה לחשה לי
״תרגעי אמ, הוא כולה מורה״ אמרתי וחזרתי לעיסוקיי
״הוא נראה ממש טוב , כדאי לך לתפוס אותו לפני שמישהי אחרת תתפוס אותו״ אמה אמרה וגילגלתי עיניים
״אל תגלגלי עיניים״ ציוותה
״אם יש לו חברה?״ שאלתי
״אני לא חושבת״ אמה אמרה ומשכה בכתפיה
״מר מאליק ?״ אחת התלמידות צעקה
״כן?״ ענה לה
״בן כמה אתה?״ היא שאלה בפלרטטנות
״22׳׳ הוא ענה וגיחך
״יש לך חברה?״ תלמידה אחרת שאלה
״לא , אין לי״ ענה וקרץ לה והיסתכלתי על אמה
״את רואה , הוא קורץ לכל התלמידות . הוא לא דלוק עלי״ אמרתי לה
״באמת סקיי . אני יודעת לזהות אהבה ,ומה שאני מזהה זה את מר מאליק דלוק עלייך"

P.O.V זאין

״כן אני בדרך לכיתת האומנות ״ דיברתי בטלפון עם מר פיין , ליאם
״בהצלחה עם זה״ הוא ענה לי וגיחחתי
״אתה לא אמור ללמד עכשיו?״ שאלתי
״זה היום החופשי שלי״ ענה
״טוב הגעתי לכיתה אני אתקשר אלייך כבר״ אמרתי לו וניתקתי
״שלום תלמידים , אני המורה החדש . תקראו לי מר מאליק״ אמרתי ושמתי את דבריי על השולחן, שמתי לב שהתלמידה שלי סקיילר לא מרוכזת , החלטתי לשאול אותה
״הכל בסדר סקיילר ?״ שאלתי אותה והיא הפנתה את מבטי אלי
״איך ידעת את השם שלי?״ שאלה
״המורה הקודמת אמרה לי״ עניתי וקרצתי לה
״טוב היום נלמד לצייר נופים, סוג הנופים שתציירו יהיו שקיעה. קודם כל נתחיל בלצייר את הדף בכחול בהיר״ אמרתי וחילקתי מכחולים, הגעתי למקום של סקיילר , הסתכלתי לה בעיניים ונתתי לה מכחול והלכתי .
״נראה לי הוא דלוק עלייך סקיי״ שמעתי מרחוק את אמה אומרת לסקיילר
״תרגעי אמ, הוא כולה מורה״ שמעתי אות סקיילר , די נפגעתי מזה אם להגיד את האמת . אני בחרתי להיות מורה לאומנות כי זה התחביב שלי , כמובן שיש לי עוד תחביבים כמו לשיר ולישון אבל התחביב האהוב עלי זה לצייר .
כעבור כמה זמן שמעתי תלמידה קוראת לי.
״מר מאליק?״ שאלה
״כן?״ עניתי
״בן כמה אתה?״ היא שאלה
"22" עניתי לתלמידיה וגיחחתי
״יש לך חברה?״ תלמידה אחרת שאלה.
״לא, אין לי״ עניתי לה וקרצתי
התלמידות בכיתה נראות בסדר , לא עושות בעיות . שמתי בעיקר עיניים על סקיילר.. היא נראת לי ילדה שלא עושה בעיות , היא יכולה לעזור לעצמה להגיע רחוק
״טוב , תלמידים סיימתם לעשות רקע כחול בהיר?״ שאלתי ורוב התלמידים הנהנו
״טוב עכשיו , תקחו כחול קצת יותר כהה ותציירו ים. בהצלחה.״ אמרתי והתלמידים התחילו לצייר, הסתכלתי על סקיילר, ראיתי אותה מדברת עם חברה שלה אמה , סקיילר הסתכלה עלי ואז חזרה לדבר עם אמה . לא יודע למה אבל אני רוצה לדעת על מה הן מדברות. זה מעניין אותי , מסקרן . כמו שהמשפט אומר , ״הסקרנות הרגה את החתול״ ועוד מעט זה יהרוג אותי , למה אני כל כך מתעניין בסקיילר ואמה ?
למה זה כל כך מסקרן אותי על מה הן מדברות ?
למה אני כל כך רוצה לדעת ?
זה לא עניין שלי נכון ?
אז למה אני צריך לדעת ?