The art teacher- Zayn Malik

Chapter 15

P.O.V סקיילר

קמתי בבוקר יום למחרת , התארגנתי מהר לבית ספר . אם אני אגיד את האמת דיי חיכיתי שהבוקר כבר יגיע , רציתי שהתכנית הקצרה שלנו תעבוד .

יצאתי מהר מהבית אחרי שבדקתי שוב שהוא נעול.
כשיצאתי ראיתי את המכונית של נעה עומדת בחוץ , ניחשתי שהיא חיכתה לי .. ברגע שראתה אותי היא צפרה .
נכנסתי למכונית שלה והתחלנו לנסוע לכיוון בית הספר
״אני יכולה לשאול אותך שאלה?״ שאלתי את נעה
״כן. בטח, מה קרה?״ שאלה
״למה את עוזרת לי במקרה הזה עם אמה? זאת אומרת, לא שאני לא רוצה שתעזרי אני דווקא מאוד שמחה שאת עוזרת לי, פשוט לך זה לא עוזר לך בכלום״ אמרתי
״מה הכוונה?״ שאלה
״אני התכוונתי שאין לך סיבה לעזור זה לי ולזאין למשל יש, יכולים להעיף אותי ואותו מבית ספר״ אמרתי והיא נאנחה
״אם יש משהו שאני הכי אוהבת לעשות , זה לעזור .. חוץ מזה את חברה שלי, אז למה שאני לא יעזור?״ אמרה/שאלה
״אני חשבתי שאת תתרחקי ממני״ אמרתי ברצינות
״למה לי?״ שאלה
״למה שתהיה חברה של מישהי שנישקה את המורה שלה?״ שאלתי
״דברים כאלה קורים כל הזמן , חוץ מזה.. זה לא כל כך נורא גם הוא בן אדם..״ אמרה

יש משהו במה שהיא אומרת את האמת, היא ממש צודקת..
הוא בן אדם רגיל כמו כולם.
מה שאני לא מבינה זה למה הוציאו חוק נגד זה, אם שני הצדדים מסכימים אז למה זה נקרא הטרדה ? אנבה יכולה להיות משהו לא צפוי , בחיים אי אפשר לדעת את מי נאהב ומי יהיה איתנו עד סוף ימינו .אפשר לאהוב מישהו שבחיים לא חשבנו באנחנו יכולים לאהוב, ומתי שנהיה איתו בזוגיות נאהב אותי הכי שאפשר...

הגענו לבית ספר , השיעור הראשון שלי הוא כמובן אומנות.. נעה לא איתי בכיתה לכן היא הלכה לשיעור הראשון שלה שהוא מתמטיקה. ללמוד מתמטיקה על הבוקר זה מחרפן, לפעמים אני לא מבינה איך היא מחזיקה מעמד.

נכנסתי לשיעור אחרי הצילצול וכמה דקות אחריי נכנס זאין.. הוא התסכל עליי ואני הסתכלתי עליו והנהנתי לו בלי שאף אחד יראה והוא הנהן לי בחזרה.

מה שאני תמיד יודעת זה שאמה משחקת עם הטלפון באמצע השיעור אבל לא כולו, מה שהכי מבאס זה שאני יושבת ליד אמה עדין למרות ה׳ריב׳ שלנו
״טוב , בשיעור הקודם סיימנו את נופים ובשיעור הזה נתחיל את הדיוקן עצמי, קחו כלים ותתחילו לעבוד״ אמר זאין והתלמידים צייטו לו

עבר זמן מתחילת השיעור, לפעמים אני פוזלת לכיוון אמה ולפעמים זאין.. חיכינו שהיא תשחק עם הטלפון כדי שזאין יוכל להחרים לה אותו, טוב כן אז זאת התכנית הקטנה שלנו..שזאין יחרים לה את הטלפון עד סוף היום ואז נוכל למחוק את ההקלטה והתמונה.

ראיתי את זאין בא לכיוון שלנו וניחשתי כבר שאולי אמה שיחקה בטלפון היא הכניסה אותו לתיק
״הטלפון מוחרם עד סוף היום״ אמר לה זאין
״מה ? למה ״ שאלה בתמימות, אוי תעשי טובה
״את חושבת שלא שמתי לב ששיחקת בטלפון?״ שאל
״א-אני לא שיחקתי בטלפון״ גימגמה, נכון וגם לא איימת עליי, רוצה לשקר עוד קצת?
״אני מחכה״ אמר עם היד מושטת קדימה והיא נאנחה והוציאה את הטלפון מהתיק
״מה עשית בו?״ שאל זאין ולקח את הטלפון מידה
״דיברתי עם מישהו״ לחשה , דיי היה ברור לי שזה לואי
״תבואי לחדר מורים בסוף היום ותיקח אותו״ אמר וחזר למקומו
עד עכשיו התוכנית עבדה , מה שנישאר זה למחוק את הכל

ההפסקה הגיע ואני ונעה הלכנו לחדר המורים לקחת את הטלפון של אמה, כדי שזה לא יראה חשוד הוא פשוט עשה איתנו שיחה קצרה והגניב את הטלפון של אמה ליד שלי.

אחרי השיחה הקצרה שהייתה לי וזאין ולנעה יצאתי מין חדר המורים והלכנו למקום בו לא יראו אותנו, אני מכירה אחד כזה..

הגענו לספרייה, בקושי יש פה מישהו וזה מקום מצוין להיות עם הטלפון של אמה כי בחיים היא לא תהיה בספרייה ובמיוחד לא לואי.
הבאתי את הטלפון לנעה , פשוט לא הייתי מסוגלת לעשות את זה
אחרי שהיא הדליקה את הטלפון היא היסתכלה עלי במבט של בשורה רעה
״מה זה ? מה קרה ?״ שאלתי
״את מכירה את אמה טוב נכון ?״ שאלה
״כמו את כף היד שלי״ אמרתי
״אני מאוד מקווה שאת מכירה את כף היד שלך, כי יש לה סיסמה״ אמרה , סובבה אלי את הטלפון ופערתי את עיניי
״שיט שיט שיט! זה לא קורה לי!״ אמרתי קוברת את פניי בידיי
״תתקשרי לזאין אולי הוא ידע מה לעשות״אמרה והסכמתי איתה

התקשרי לזאין ואחרי כמה צילצולים הוא ענה
״נו מחקתן?״ שאל
״יש בעיה זאין״ אמרתי
״אוי שיט, מה הבעיה?״ שאל
״יש סיסמה״ אמרתי לו ויכולתי להרגיש שהוא פוער את עיניו
״מה?! בחייך סקיילר זה יכול לגרום לפיטורים שלי!״ צעק בלחש
״אתה יכול לעבוד בדוגמנות או משהו! לי יהיה קשה שבית ספר אחר יקבל אותי רק לשנה האחרונה של הלימודים שלי!״ אמרתי
״אנחנו נפתור את זה בסדר ? התוכני הזאת כנראה לא כל כך טובה״ אמר והסתכלתי לכיוון נעה לראות מה היא עושה והיא ניסתה לגלות את הסיסמה
״איך נפתור זאין?״ שאלתי
״תבואי אליי היום יחד עם נעה ונחשוב על תוכנית״ אמר ונאנחתי
״טוב, ביי ״
״ביי״
ניקתי את השיחה מיואשת, איך לעזעזל נכנסתי לכל זה?
״אני לא מצליחה..״ אמרה נעה
״נחשוב כבר על תוכנית אחרת, בואי רק נחזיר את הטלפון של אמה לזאין״ אמרתי והלכנו לכיוון החדר מורים?

רק סיסמה מטופשת עצרה אותי!
מי היה מאמין שדברים קטנים יכולים לשנות דברים גדולים ?