The art teacher- Zayn Malik

Chapter 18

ואווו אני אפילו לא יכולה לתאר כמה זמן לא הייתי פה! התגעגעתי בטירוף ומגיע לכן עוד פרק לא ?

~~~~~~~~~~~~~~~~

P.O.V סקיילר

יום חדש , בדרך לבית ספר , עוד הפעם .. מה השתנה ? פגשתי את נעה בדרך והלכנו ביחד לבית ספר. התחלנו לתכנן את התוכנית לבדוק אם הכל מתקתק . אבל , יש דבר אחד לא חשבנו עליו..

"שיט" אמרתי ונעה הסתכלה עלי במבט לא מבין
"מה קרה?" שאלה
"לא חשבנו על משהו" אמרתי לה
"על מה לא חשבנו , הכל בסדר" היא ענתה לי לא מבינה
"הרי אמרנו שגם לואי צריך לבגוד באמה , עם מי הוא יבגוד ??" שאלתי
"איתי" אמרה באדישות
"מה??"
"כן , מה הבעיה?" שאלה
"את באמת תעשי את זה ?" שאלתי
"ברור ! בשבילך הכל" ענתה לי וחיוך יצא לי מהשפתיים
"עוד היום אני מדברת איתו" אמרה והמשכנו להתקדם לבית ספר

P.O.V נעה

הפסקה עכשיו , אני צריכה להשלים את המשימה שלי עם לואי
איכ, אני לא מאמינה שאני צריכה להתחיל עם הבן אדם המגעיל הזה ,
טוב .. להשים את המחשבות האלה בצד ופשוט לעשות את זה , בשביל סקיילר ובשביל זאיין.
ראיתי אותו יושב עם החברים שלו בקפיטריה וזאת הייתה ההזדמנות שלי

"לכו" אמרתי לחברים שלו
"מה אמרת ??" אמר אחד מהם
"אמרתי , לכו" הם הסתכלו על לואי והוא נתן להם אישור והם הלכו
"מה קורה?" אמרתי וישבתי על אחד הכיסאות
"מה את רוצה?" שאל בהתנשאות , איכ
"אני רק רוצה להתנצל .. סקיילר היא סתם ילדה , אם להגיד לך את האמת .. אני לא כל כך אוהבת אותה.." כמובן ששיקרתי, אני מתה על סקיילר
"אני יכול להבין אותך" אמר , חתיכת סתום
"אזז... מה אתה אומר ? אתה סולח לי?" שאלתי
"בטח" אמר בחיוך שזה היה נראה חיוך מזוייף
"אתה רוצה אולי לצאת לאנשיהוא בערב?" שאלתי כשקצת התקרבתי אליו
"א..אני אשמח" אמר והסמיק
"דבר איתי" אמרתי בקריצה והלכתי

זהו , עשיתי את זה .. מה שנשאר לעשות זה לגרום לאמה לבגוד בלואי גם.

P.O.V זאין

שיעור אחרי שיעור אחרי שיעור
באלי לי עוד שנייה למות , אני לא מסוגל יותר לעמוד על הרגליים .. אני רק מחכה לשיעור האחרון וללכת הביתה.שיט , שחכתי שאני נפגש עם ליאם אחרי זה
אני יותר מדיי עייף , אבל אני לא אבטל לו את זה , אני אשרוד כבר

אחרי כמה שעות של סבל
הדיעה השעה האחרונה שאני מלמד, תודה לאל
ארזתי את דבריי והלכתי לכיוון היציאה של בית הספר
"מר מאליק" שמעתי קול קורא לי , הסתובבתי לאחורה וראיתי את נעה
"כן , במה אוכל לעזור ?" שיחקתי את עצמי מורה לכל דבר
" אני מאוד מתקשה בציור שלי , תוכל לעזור ?" שאלה
"בטח, בואי נלך לחדר אומנות" אמרתי והלכנו

"מה מתקדם?" שאלתי תוך כדי שנכנסנו לחדר
"מתקדם מצוין, הקטע שאני וסקיילר עושות את כל העבודה!" אמרה בקול
"ואני אסיר תודה על זה , את יודעת את זה נעה" אמרתי והיא הינהנה
"אם משהו נכשל, אתה חייב לחשוב על תוכנית" היא אמרה
"אני אחשוב אבל בואי נקווה בנתיים שהתוכנית שלך תעבוד" אמרתי
"נקווה" אמרה

סוף סוף אני בדרך לליאם, אני מת לישון אני לא יכול כבר
"מה קורה ? אתה נראה שפוך" אמר
"ספר לי על זה, רק צרות יש לי בחיים" אמרתי
"זה חיוני לך זאין , רק לך זה יכול לקרות" אמר
"תודה רבה" אמרתי נוחת על הספה שלו
"תרגיש חופשי דרך אגב" אמר בגיחוך וישב לידי

P.O.V סקיילר

סוף היום הגיע ואני מתה להגיע הביתה, מי יאמין שדברים כאלה יקרו דווקר לי .. למה לי ?! מה עשיתי רע ?
זה באמת מה שאני ממש לא רוצה
רק רציתי להיות תלמידה רגילה עם ציונים , בגרויות , וחברים רגילים , וזה מה שקיבלתי.. תודה באמת

הגעתי הביתה והנחתי את התיק ליד הדלת של החדר שלי וירדתי למטה לראות טלוויזיה.
הטלפון צילצל , זאת נעה , עניתי.

-שיחה-
נעה: היי
סקיי: היי מה קורה?
נעה: דיברתי עם לואי
סקיי: נו , אכל את זה ?
נעה: כמו תינוק שמת שיאכילו אותו
סקיי: מצוין
נעה: אני יוצאת איתו היום בערב
סקיי: יאוו אני מצטערת שאת צריכה לעשות את זה , את עוד יכולה להתחרט..
נעה: אין מצב , לפחות לא עכשיו
סקיי: אני מתה עלייך
נעה: יש לך מזל שאני אוהבת אותך , טוב אני ידבר איתך יותר מאוחר אני צריכה להתארגן חחח ביי
סקיי: ביי חח
-סיום שיחה-

סוף סוף , לראות טלוויזיה ברוגע
הכל עובד לפי התוכנית , מה כבר יכול להשתבש ?
*צילצול בדלת*
"רגע" צעקתי מתוך הרגל
רצתי לדלת ופתחתי ולא האמנתי למראה עיניי. זאת אמה.
"אני מצטערת" אמרה

~~~~~~~~~~
אוקיי אז אני מאוד מקווה שאתן אהבתן את הפרק , אני לא יודעת מתי אני יעלה פרק אבל בנתיים תהנו :)