"לו...לוטי" הארי המשיך לגמגם ולא ידע מה להגיד "אני חיפשתי כאן משהו וזה נפל על הרצפה אז הרמתי את זה וכשבאתי להחזיר את זה את נכנסת" אמר בהיסוס אך הרגיש מרוצה מעצמו.
"אתה משקר" היא ענתה בביטחון.
"לא אני לא, איזה אינטרס יש לי לשקר לך?"
"תגיד לי אתה, אתה בבירור משקר, אני ראיתי אותך קורא ללואי ביומן האידיוטי הזה ואני רוצה שתגיד לי למה אתה מחטט לו בדברים?"
"אני לא חיטטתי ולא כלום, אני בסך הכל הרמתי את זה" הארי ישר השיב לה בכעס.
"תן לי את זה" היא צעקה בלחישה וחטפה את היומן מהיד של הארי.
היא נדהמה למראה עיניה.
לוטי לא האמינה למה שהיא ראתה, למה שהיא קראה. היא ידעה על הסיפור הכללי עם אלכס אבל מעולם לא חשבה לעצמה שזה מה שבאמת קרה. היא ידעה כמה לואי בכה ולאיזה דיכאון הוא נכנס אבל היא אף פעם לא ידעה באמת מה הסיפור מאחורי מה שקרה עם אלכס, אף אחד לא ידע, רק לואי.
"לוטי? הכל בסדר? מה כתוב שם?" הארי שאל ונפנף בידו מולה כאילו כדי לבדוק אם היא חיה.
"לא כתוב שם כלום הארי, רד מזה" היא אמרה.
"אבל לו..."
"לוטי? הארי?" קרא לואי בתשישות. ניתן היה לשמוע את העייפות בקולו. "מה אתם עושים פה?" הוא שאל וחשש מהתשובה.
"לואי תחזור לישון, הארי לא ראה לאן הוא הולך בגלל החושך ובטעות התבלבל בדרך לשירותים, נכון הארי?"
"כן כן, בדיוק, טעות של טירונים אתה יודע" הוא צחקק.
לואי צחקק גם הוא והעביר את ידו מאחורי ראשו בביישנות.
"לילה טוב לואי" לחש הארי וסגר אחריו את הדלת.
"לילה טוב" ענה לו לואי בלחישה וחזר לישון.
------
צלצול הטלפון הרועש העיר את הארי משנתו והוא מצידו רצה לזרוק את הטלפון על הקיר ולנפץ אותו כי לא יכל לסבול יותר את הרעש הנוראי הזה שהעיר אותו.
"מה?" ענה הארי לטלפון.
"ככה אתה עונה לחבר? לא יפה הארי"
"זאין שחרר אותי, מה אתה רוצה?" הוא השיב.
"כולה להגיד לך שאני ואלינור הולכים להתנדבות אישית הזאת מחר אז לא נוכל להגיע לערב פיצה, אבל אולי תוכלו להיות רק אתה ולוטי... אתה יודע... אולי העניינים קצת יתחממו, אם תתרחק מהאח המוגבל שלה ותתרכז בה" זאין אמר במעין צחוק קטן שבא עם תוכנית.
"אני אדבר איתה, ביי" הארי השיב לו וניתק את הטלפון.
הארי חשב על הרעיון של להיות עם לוטי עוד מאז כיתה ו' כשהם שיחקו בכיתה "spin the bottle" כשיצא ללוטי את הארי והיא נישקה אותו.
הם תמיד היו חברים הכי טובים ולא היה נראה שלוטי מעוניינת בו כחבר אבל הארי תמיד רצה קצת יותר מחברות איתה ולזאין לא היה קשה לפספס את זה.
היו רגעים שהוא הסתכל לה בעיניים הכחולות שלה ובהה בה כל כך הרבה ורק רצה לנשק אותה והיו רגעים שבו הוא עדיין צחק עליה ביחד איתה תוך כדי מלחמת כריות מפוברקת ואימתנית בחדר הענקי של לוטי והרגיש כמו החבר הכי טוב שלה, מה שבאמת נכון.
YOU ARE READING
Defenceless- Larry Stylinson
Fanficלואי אף פעם לא העז להוריד את המגננות שלו בפני אף אחד, בטח שלא אחרי היום הגורלי ההוא שהוכיח לו שאסור לתת לאנשים להיכנס. אבל מה יקרה כאשר נער אחד שהכיר כל חייו יאלץ אותו להוריד את המגננות? מכיל: -פגיעה עצמית -תכנים מיניים ~עוד לא הושלם
