פרק 8

14 2 2
                                    

לואי התחיל את הבוקר ברגל שמאל, הוא קם כי לא הצליח לנשום ונזכר במה שהיה אתמול.
הוא לא רצה ללכת לבית ספר אז פשוט אמר שהוא חולה ואישרו לו להישאר בבית.

הוא ניסה לקום מהמיטה, כולו סובל מכאבים, הוא ידע שכל מה שהיה לו זה רק התקף חרדה קל ונורמלי אבל הוא הרגיש מכווץ לתוך עצמו, הוא הרגיש כאילו מישהו תקע לו מיליון סכינים בבטן ולמכה הסופית גם עוד אחד בלב מה שגרם לו לקצת יותר מסתם כאב נפשי.

ג'והאנה ולוטי יצאו מהבית יחד עם פיבי, דייזי ופליסיטי ואחריהן גם מארק יצא ונעל אחריו את הדלת, הוא ידע שלואי לא רוצה לראות אף אחד ושהדבר האחרון שחסר לו עכשיו זה שאחד החברים של לוטי יכנס לבית.

לבסוף לואי לא הצליח לקום מהמיטה שלו אז הוא נשאר מכורבל בשמיכה הפרוותית שלו כמה שיכל, הוא ידע שלא יוכל להישאר ככה כל היום אבל הוא היה חלש מדי כדי לקום אז נשאר במיטה, בוהה שוב ושוב בפתק שקיבל מהבחור הבלונדיני הזה, נייל, תוהה למה הכתובת בפתק מוכרת לו.

הוא בהה ובהה בפתק ולא הצליח להיזכר איפה הוא ראה את הכתובת לפני אבל לא הייתה לו תחושה כל כך טובה לגבי המקום הזה.
נייל נראה בן אדם נחמד מאוד והמועדון כן יכול לפתוח לו דלת לעולם שהוא היה שמח להכיר באופן יותר מקצועי אבל הוא פחד מדי והוא ידע שהוא תמיד יכול לשיר במקום קצת פחות מפוקפק מאיזה מועדון שאף אחד לא מכיר.

לואי החליט לקום מהמיטה ולהתארגן, הוא היה חייב להבין מה זה המקום הזה והיו לו כל כך הרבה שאלות- האם יקבלו אותו? נייל באמת בחור חמוד או שהוא סתם היה מנומס? זה אחד מהמקומות המפוקפקים האלה בדרום העיר או שזה דווקא מקום נחשב יחסית? הוא היה חייב שמישהו יענה לו על השאלות האלה.

לואי נכנס למכונית, לא לפני שוידא שאף אחד לא נכנס לבית, הוא הביט טוב טוב בדלת עם עיניו התכולות, מוודא שאין אף אחד בסביבה שיכול להיכנס לבית ורק אז הוא נכנס לרכב.

זה היה יום קר של שלג, הוא אפילו לא שם לב איזו חולצה הוא לקח אז הוא פשוט שם איזה פוטר כחול שהוא חפן מערימת הכביסה הנקייה בשירותים. רק כאשר עצר למלא דלק הוא קלט שהפוטר גדול עליו בכמה מידות, הוא היב נראה כל כך קטן בו אבל לואי לא רצה להוריד אותו, הוא ידע שזה לא שלו אבל הוא התמכר לריח, מין ריח עדין כזה שעוטף אותך אבל מצד שני הריח הכי חזק שתריח. הוא לא ידע למי הפוטר שייך אבל הוא בהחלט ידע שהוא לא עומד להחזיר אותו בחזרה.

אחרי נסיעה לא מאוד ארוכה, לואי החנה את הרכב ליד העצים והתקדם עד שהגיע למקום שלא היה לו ספק שזה המועדון.

זו הייתה בקתה מעץ, לא קטנה במיוחד, ממש בכניסה ליער. ניתן היה לראות את האורות הבוהקים שהבהבו מבעד לחלונות המועדון ולשמוע את המוזיקה הרועשת שבאה מהכיוון שלו.

Defenceless- Larry StylinsonWhere stories live. Discover now