חשבתי וחשבתי על האמירה של דניאל לעומרי החבר שלו, אנחנו בקושי מכירים, פגשתי אותו רק היום ובחופשת הפסח כשהתארחתי אצל סבתא שלי וכל השיחות שלנו היו קצרות מאוד בגלל כל ההתחמקויות וההתרחקויות שלי.
'מה הוא כבר אמר עליי? הוא לא אמור לדעת עליי ועל העבר שלי כלום, אולי הוא יודע משהו? ואם הוא יודע, איך?' המחשבות רצו לי בראש ולא נתנתו לי מנוח.
אני בן אדם שנוטה לחשוב הרבה. כל אמירה נכנסת לי לראש ולא עוזבת, ועד כמה שאני מנסה להראות שלא איכפת לי מה אחרים חושבים עליי, איכפת לי בעצם, אפילו איכפת לי מאוד. כשמדברים עליי אני תמיד חושבת שזה איכשהו על העבר שלי ושאיכשהו אנשים גילו עליו.
העבר שלי הוא סוד אפל, ורק יובל וסבתא יודעות עליו, ורציתי לשמור על זה ככה.
"אנההה" יובל לחשה לי באוזן והוציאה אותי מהמחשבות על האמירה של דניאל "עומרי ממש חתיך וחמוד, את חושבת שהוא מחבב אותי?" .
מרוב ששקעתי במחשבות לא שמתי לב שעומרי באמת חתיך ושהוא ודניאל התרחקו מאיתנו טיפה ודיברו עם חבורת בנים.
הבחנתי בדרך שבה היא מסתכלת על עומרי שדיבר עם דנואל וחבורת הבנים. העיניים שלה נצצו כשהיא הסתכלה עליו. היא לגמרי נדלקה עליו. עומרי לא החזיר לה מבט, מה לעשות שבנים יכולים להיות טיפשים לפעמים ולא להבין רמזים.
"פאק הוא אפילו לא מסתכל עליי" יובל אמרה ביאוש, ואז הוסיפה "טוב ובצדק, אני לא ממש יפה כמו כל הבנות במסיבה הזאת".
"יובי, את חייבת להפסיק עם החוסר ביטחון הזה, את הכי יפה בעולם והוא בטח פשוט לא שם לב שהסתכלת עליו, לכי עכשיו להתחיל איתו!" נזפתי בה והיא הנהנה והלכה לכיוונו.
בנות תמיד מצפות שהבנים הם אלה שיתחילו איתן, אבל למה הן תמיד פוסלות את האופציה להתחיל דווקא הן עם הגבר? הרי זה לא מוריד לאף גבר שבחורה מתחילה איתו, להפך זה רק מעלה לרוב כי זה מראה על ביטחון עצמי, אז למה לא?
הבטתי ביובל שהלכה לעבר עומרי, לקחה אותו לצד רחוק מחבורת הבנים והתחילה לדבר איתו ושמחתי על כך שאזרה אומץ ועשתה את זה.
היה נראה שעומרי התלהב ממנה, הם פלירטטו קצת ואז נעלמו מעיניי בתוך כל האנשים שרקדו.
הלכתי לקחת לעצמי עוד משקאות. לקחתי כמה שוטים של וודקה והתיישבתי על ספה שהייתה שם ושתיתי אותם מהר, מהר מידי. אני שונאת לשתות אלכוהול אבל עושה את זה לא מעט, אני שונאת את הטעם החריף ששורף לי את הגרון, אבל מצד שני מאוד אוהבת את ההרגשה שהאלכוהול עושה לי. האלכוהול משכיח ממני דברים וגורם לי להיות משוחררת, למרות שאני הבן אדם הכי סגור בעולם.
דניאל התיישב לידי בספה עם איזושהי בחורה שנמרחה עליו והיה ברור שהיא הייתה דלוקה עליו. הוא הרגיש לו בנוח בסיטואציה, וראו את זה עליו. כל פעם שהיא הניחה עליו את היד הוא הוריד אותה במהרה, והיא חזרה על הפעולה הזאת שוב ושוב.
"דניאל נראה לי שאני עומדת להקיא" אמרתי לו בקול רם והעמדתי פנים שיש לי ריפלקס הקאה ושאני עוד שנייה מקיאה.
"את בסדר?!" הוא שאל בדאגה. היה נחמד לראות אותו דואג לי. היה נחמד לדעת שלמישהו איכפת ממני.
"לא, תבוא איתי מהר לשירותים למעלה" אמרתי לו ,ומשכתי בידו.
YOU ARE READING
להוריד את החומות
Roman d'amour"אני שונה, ותמיד ידעתי שאני שונה. אולי אני פשוט מוזרה, אולי אני בעצם פשוט מיוחדת, אני כבר באמת לא יודעת מה לחשוב. קשה לי לסמוך על אנשים, אני מנסה להאמין שרוב האנשים בעולם הם טובים, אבל רוב הדברים שעברתי מוכיחים לי אחרת..." אנה היא ילדה בת 17 שעברה ה...
