פרק 32

579 55 2
                                    

הלכתי ללוקר עם לואי.
"אלינור אני יכול לדבר איתך שניה לבד?" פיטר התקרב אלי בפרצוף מצטער
"כן" אמרתי
"לואי אני יבוא עוד מעט" אמרתי והתנשקנו. הוא הלך.
"מה?" שאלתי את פיטר
"אני ממש מצטער על יום שישי..... אני לא חשבתי שאת בתולה ואני לא יודע מה הייתי עושה עם היינו ממשיכים בזה ורק כדי להבהיר משהו בתור בחבר של גוליה היא כל הזמן מדברת עליך והיא אוהבת אותך וגם אני ואני מאוד מצטער עם את חושבת עליו כפדופילים כי אנחנו באמת לא כאלה וכל מה שאומרים על גוליה זה ממש לא נכון. זאת אומרת בהתחלה היא כן הייתה ככה אבל אז אני אמרתי לה והסברתי לה. עכשיו היא השתנתה לטובה" הוא התקרה אלי כדי לגעת בכתפי והתרחקתי
"אני צריכה זמן" אמרתי ומשכתי בידית תיקי. הוא החזיר את ידו והנהן
"נתראה" הוא אמר
"נתראה" הלכתי לשיעור. המורה לא הגיעה אז היה לנו שיעור חופשי. התיישבתי ליד הבנים והצתרפתי לשיחתם. גוליה הסתכלה עלי מבולבלת.

הגענו לשיעור האחרון. שיעור ספורט. לבשתי חולצה שחורה וטייץ. אספתי את שיערי לקוקו.
יצאתי מהמלתחות וישר גוליה טפסה אותי ומשכה אותי בחזרה לשרותים.
"אני ממש מצטערת על מה שקרה ואני רוצה לפתוח דף חדש" היא הסתכלה עלי רצינית
"אממ טוב אני חושבת" עניתי לא החלטית והיא חיבקה אותי. הרגשתי את כתפי מתרטבת.
"אל תבכי" ליטפתי את גבה. זה מה שאני אמורה לעשות נכון?
"זה בסדר פשוט אני באמת רוצה שזה יצליח בנינו ופיטר מאוד עוזר לי וגם לא סיפרתי את זה לאף אחד בגלל שיצחקו עלי וישפילו אותי" היא ניגבה את הדמעות
"בואי" שלחתי לה את ידי והיא חייכה טיפה והחזיקה בה. הלכנו ביחד החוצה יד ביד. פיטר הסתכל עלינו מופתע והבנים היו מבולבלים. עמדנו ביחד ליד שאר הבנות. די נטשתי את פרי והיא הלכה לאחת הבנות
"לכי אליה את לא חייבת לעשות את זה בשבילי" גוליה לחשה לי
"אני לא ילדה כזאת" אמרתי והיא משכה בכתפיה.

סיימנו את הבית ספר.
"אני ממש שמחה שהתחברנו ככה" גוליה מלמלה
"גם אני" עניתי עם חיוך
"היי גוליה אני צריך את חברה שלי אז שניה?" לואי שאל
"כן בטח... אז ניפגש מחר?" היא שאלה והנהנתי. היא הלכה
"מה קרה?" שאלתי
"סתם התגעגעתי" הוא הצמיד אותי לקיר
"אני כל הזמן לידך" אמרתי והוא החזיק במותני ואני בצווארו
"כן אבל..... לא כמו שהינו ביום שישי" הוא אמר עם חיוך
"תרגע ומהר" אמרתי בכעס והוא צחק
"טוב טוב" הוא נישק אותי

●●●○○○
מטרה:25

once in a lifetime -louis tomlinsonWhere stories live. Discover now