פרק 29: כנה (ערוך)
לוק
"תתעורר", ניערתי את אשטון."תקום", "תקום!"
"לוק אתה מעצבן, תסתום!". אשטון אמר בעצבים.
החמצתי את פניי, בדיוק קיבלתי הודעה מארלניס שהזכירה לי שאני חייב לצאת ולנהל איתה 'שיחה'. אני לא מאמין שהיא עדיין חושבת שקיימתי את ההבטחה הסתומה הזאת, בא לי להרוג את עצמי.***********
אחרי שהתקלחתי והתארגנתי לפגישה עם ארלניס הלכתי למטבח והכנתי לאשטון ולי קפה. כשהוא היה מוכן, מזגתי קצת לספל שלי כשאשטון נכנס למטבח לובש את אחת מחולצותיי, "בוקר טוב קרן שמש".
"בוקר", הוא הסתכל עליי ושאל, "לאן אתה הולך?"
"אני הולך לארלניס היום".
"או, אוקיי", הוא בא אליי והתקדם לנשיקה אבל התרחקתי. "מה?" הוא שאל.
"צחצחת שיניים?"
הוא הנהן, "כמובן. אבל אם לא רצית נשיקה אז אתה יכול לשכוח-"
תפסתי את ידו במהירות ומשכתי אותו חזרה לכיווני, "אני לא אמרתי שאני לא רוצה".
הוא גלגל את עיניו והניח נשיקה מהירה על שפתיי לפני שהלך לסלון, הוא ישב על הספה ואמר, "אני אלך לבית מאוחר יותר היום אחרי שתלך, אני צריך לקחת משהו מלאורן. בהצלחה עם ארלניס".5 דקות לאחר מכן
עזבתי את הבית בסביבות 8:15 כשקיבלתי הודעה מארלניס שחיכתה מחוץ לבית. נפרדתי מאשטון לפני שעזבתי, ירדתי במדרגות והלכתי לחנייה היכן שראיתי את הbmw האדומה של ארלניס.
לקחתי נשימה עמוקה לפני שהלכתי לכיוונה, פתחתי את הדלת וכשישבתי במושב שליד הנהג אמרתי, "בוקר טוב ארלניס"
היא הורידה את משקפי השמש שלה וחייכה, "בוקר טוב בייב".
"אז אממ, לאן אנחנו הולכים?"
"לפארק, ליד הבית ספר שהיינו בו".**********
"זוכר שהצעתי לך להיות חבר שלי? זה היה כאן", היא כיבתה את המנוע כשהגענו לפארק שארלניס ואני נהגנו לבלות בו אחרי בית הספר. יצאנו מהמכונית והתחלנו ללכת. היא הושיטה את ידה להחזיק את ידי אבל העמדתי פנים שבדיוק עמדתי להוציא את פלאפוני מכיסי, היא החזירה את ידה לצידה.
חשבתי שעכשיו יהיה זמן לא טוב לשים את הקלפים על השולחן אז חיכיתי עוד כמה דקות.
אז הלכנו ודיברנו על החיים שלה ועל שלי, היא המשיכה לשאול אותי אם חשבתי עליה. אני, כמובן, שיקרתי ואמרתי 'מדי פעם' כדי לא לפגוע ברגשותיה, כשבמציאות, שכחתי ממנה שנה אחרי שעזבה.
אחרי כמה דקות של הליכה היא החליטה שאנחנו צריכים לאכול משהו. יופי, כי התחלתי להיות רעב.
הלכנו לקנות גלידה, מכיוון שזה מה שהיא רצתה. ישבנו בשולחן פיקניק בפארק, צפיתי באנשים עוברים וילדים צחקו כששיחקו תופסת ביחד והמבוגרים דיברו.
ארלניס סיפרה לי את הסיפור על איך קיבלה את ההצעה לדגמן, הנהנתי כל כמה דקות בזמן שליקקתי את הגלידה שלי. כשהיא עצרה, החלטתי לדבר. "אז ארלניס, לא ראינו אחד את השנייה מהשנה השנייה לתיכון נכון?"
"כן", היא אמרה בטון של דה. "אני כל כך שמחה להיות איתך שוב, או מיי גאד אנחנו צריכים לפגוש את קאלום!" היא חייכה. "לא ראיתי אותו הרבה זמן".
"אני חושב שהוא עסוק בלעשות משהו", אמרתי מנסה להיזכר במה שאמר לי אתמול.
הו, אז אולי מאוחר יותר".
החלטתי לספר לה עכשיו על אשטון ועליי. וזה מה שעשיתי, הסתכלתי עליה, היא כבר הסתכלה עליי עם חיוך קטן. הרגשתי רע, אבל אני חייב להגיד לה את האמת או שהיא תחשוב לנצח שאנחנו עדיין ביחד.
"תקשיבי, ארלניס אני מחבב אותך-"
"גם אני מחבבת אותך", חיוכה גדל והיא החזיקה את ידי בידה. זה לא מרגיש נכון.
הזזתי את ידי משלה בעדינות והמראה הפגוע על פניה גרם לי להרגיש אשם.
החלטתי להגיע ישר לנקודה, "אני מאוהב במישהו אחר".
היא כיווצה את גבותיה, "למה אתה מתכוון?" קולה לא נשמע עצוב, הוא נשמע עצבני יותר מאשר עצוב.
עמדתי- מוכן לברוח אם היא תנסה לחנוק אותי- ואמרתי, "מאז שעברת התחלתי לצאת עם אנשים אחרים. ההבטחה שהבטחנו, היא היתה טיפשית. אני לא התכוונתי לזה, אני חושב שהסיבה היחידה שהסכמתי היתה בגלל שלא רציתי לבאס אותך באותו רגע".
עיניה של נעמי נצצו משנאה ובגידה. המשכתי לדבר, "מצטער מותק. התקדמתי, ואני אוהב את אשטון. אני פאקינג מאוהב בו".
היא קמה וברחתי במהירות, מכיוון שהייתי ליד ביתי הלכתי לשם להתחבא.*********
אשטון
"אשטון! אשטון!" הארי יצא מהחנות שאליה עקב אחרי ליז, "תראה מה אמא קנתה לי!" הוא חייך כשהראה לי קופסת לגו.
"זה מגניב הארי", חייכתי מבלגן את שיערו.
הוא חייך חיוך רחב, "תשחק איתי בזה אחר כך?"
"כמובן", הנהנתי והוא ישב על הספסל ליידי. הוצאתי את הפלאפון שלי מכיסי כשהרגשתי אותו רוטט. פתחתי אותו וראיתי שקיבלתי שלוש הודעות.
מ: לוק (10:56): אמרתי לארלניס, היא צורחת עליי!
מ: לוק (10:57): נעלתי את עצמי בחדר הישן שלי, ג'ק מרגיע אותה.
מ: לוק (10:58): הוא לא עושה עבודה טובה כל כך!
מסכן לוק.
YOU ARE READING
stepbrothers • Lashton Translated To Hebrew
Fanfictionפאנפיק מתורגם על לאשטון אשטון לא חשב שהבחור שהוא פגש במהלך הקיץ, הבחור שהיה לו רומן איתו, יהיה הבחור שהולך להיות אחיו החורג. credit to: youthfullashton