Be with me forever-larry

so hate him..

"אתה טועה בכל-כך הרבה מובנים,כשחושבים על זה למה אני עדיין איתך?!"הארי צעק ודפק עם ידו על שולחן הסלון.
"אתה מוזמן ללכת הדלת פתוחה לרווחה!"צעקתי בקול רועד ודמעות זולגות.
"ג'זס!
תודה לאלוהים שהוא שיחרר אותי מאסון כמוך!"הוא צעק בפעם האחרונה ויצא מדירתי בטריקת דלת מהדהדת.
הוא השאיר אותי מאחוריו עם עיניים פעורות ולב שבור...

-הארי-
אני לא פאקינג מאמין למה שקרה עכשיו...
-
ישבתי לתומי בסלון של לואי,שהפך גם איכשהוא לסלון המשותף שלנו.
הדלת נפתחה,ונטרקה במהירות.
"היי לא-"
"סתום את הפאקינג פה הארי."הוא ירק לעברי
הבטתי בו במבט לא מובן..
"אני פאקינג לא יכול יותר,אנחנו ביחד כבר חצי שנה,זה יום הפאקינג חצי שנה שלנו,לא טרחת לזכור כמו תמיד!"
זה היום?
פאק!
"אני לא יודע למה לעזעזל אתה איתי אתה בכלל לא אוהב אותי?!"הוא צעק,מתחיל לבכות..
המראה שבר אותי,אבל לא יכולתי לשתוק.
"אני לא אוהב?!אני גררתי אותך לכל-כל הרבה דייטים,הוצאתי עלייך כל-כך הרבה כסף,סבלתי אותך,מה אתה עוד פאקינג רוצה?!"
"אתה סבלת אותי?!
לא זכור לי שאני משתכר כמעט כל יום,ועוד שנייה הורג אותך!"הוא צעק
"על מה אתה פאקינג מדב-עזוב אני לא רוצה לשמוע חתיכת טינופת,שקרן מזדיין!
אתה טועה בכל-כך הרבה מובנים,כשחושבים על זה למה אני עדיין איתך?!"צעקתי ודפקתי עם ידי על שולחן הסלון.
"אתה מוזמן ללכת הדלת פתוחה לרווחה!"לואי צעק בקול רועד ודמעות זולגות.
"ג'זס!
תודה לאלוהים שהוא שיחרר אותי מאסון כמוך!" צעקתי שוב בלי לחשוב,בפעם האחרונה ויצאתי מדירתו בטריקת דלת מהדהדת..
-
התקדמתי לכיוון הפאב הקבוע שלי,הפאב שבו פגשתי את לואי...

-לואי-
"לואי לאב,יהיה בסדר."ליאם חיבק אותי,מנחם ומחבק בזמן שאני מרטיב את חולצתו.
זאין ישב בצידי האחר,מלטף את גבי במעגלים.
"לו,הוא צודק.
זו תקופה,והיא תעבור."זאין נשמע בטוח בעצמו..
"אני כל-כך שונא אותו עכשיו."יבבתי בקול לא ברור.
"שימות.."לחשתי,אבל אני יודע,שאם הוא לא בחיים אין לי סיבה לחיות..