אני עוברת ימים לא קלים,ולכן אני מתעכבת עם הסיפור.
-
"בבקשה,אתה מוכרך להפסיק.אני מוכן גם להסיע אותך חזרה לביתך."
אמרתי לבחור התולתל שיושב על אותו כיסא במשך שעה,ושותה כל משרק אפשר.
"תזדיין מפה!"הוא ירק לעברי בכעס ולגם במהירות את כל תכולת ה-צ'ייסר לגרונו.
זה פגע בי,איך לא?יש לי רגשות,אני בן אדם.אבל המשכתי-"אני מתחנן בפנייך,בבקשה הפסק עם זה.אני אשלם על כל השתייה שלך,והסיע אותך הביתה." משום מה,לא ידעתי למה אני עוזר לו בכלל,אני לא מכיר אותו והוא לא מכיר אותי.
"אמרתי ש פאקינג תזדיין מפה!"הוא ירק שוב וקם מכסאו,מתקדם צעד-צעד,ואני מתרחק צעד-צעד.
ראשי נחבט בקיר שהיה קרוב,ואגרוף הונחת על מרכז פניי,הרגשתי מסוחרר ונפלתי.
לאחר מכן קיבלתי כמה בעיטות בצלעות,ולאחר מכן-יריקה בפרצוף,הבחור הביט בי משועשע והתרחק חזרה לכיסא.
"גאד לו מה קרה לך?"סילביה רצה על רגליה מין המטבח,והתכופפה לעברי,נוגעת בפניי הפצועות וצועקת בהיסטריה.
"קדימה סילב."אמרתי ושארית כוחותיי החזתי בחלק האחורי של ראשה,וקירבתי לחזהי.
היא בנתיים נגעה באיזור הפוצע של הצלעות,ואיך לא צווחה לא גברית במיוחד נפלטה מפי.
השחור בלע את עיניי,הרגשתי כעיוור ואז בלי יותר מידי זמן לבזבז,התעלפתי..
-
באמת שאני משקיעה בסיפור הזה,בבקשה תגיבו,ותצביעו.
-אני
YOU ARE READING
Be with me forever-larry
Fanfictionהוא בא לבר,שבור ומלא כאב,ואלפיי דמעות מפוזרות על פניו המלאכיות. לואי מנסה להרגיע את הגבר המפורק שמולו,אך הגבר מתעלם וממשיך לשתות עד שזיכרונו נמחק. ושם,שם בעצם מתחיל הסיפור,הסיפור שלהם....
