המפקד של אחי

פרק 4

הערב הגיע. אני ישבתי בחדר והכנסתי שיעורי בית ואז אור התקשרה. "לילי תתארגני אנחנו הולכת למסיבה בבית של ליאל" היא התחילה את השיחה בקביעת עובדה. "מה איזה מסיבה? מי בא?" שאלתי שלא זכרתי אם קבענו. "נו אמרתי לך ליאל עושה מסיבה והזמין את כולם. דניאל דור ואני נהיה אצלך עוד חצי שעה ביוששש" היא אמרה וניתקה את השיחה. התחלתי להתארגן, השארתי את השיער פזור רק קצת סידרתי אותו שלא אראה כמו הומלס. התיישבתי ליד השידת איפור שלי והתחלתי להתאפר ממש בעדינות. "לא יעזור לך להתאפר. תמיד תשארי מכוערת" דניאל נכנס מהמרפסת הקניט אותו ונשכב לי על המיטה. "תודה, ממש חבר טוב" השבתי בחוסר ריכוז ששמתי מסקרה. "מי אלה למטה?" דור שאל כשנכנס ואור ישר אחריו. "מי?" שאלתי ממשיכה בשלי. "יושבים עם אחיך כמה חברה" הוא הסביר. "חברים מהצבא של יונתן, הם עשו פה על האש כל המחלקה ואלה שגרים רחוק נשארו לישון פה" הסברתי לו את המצב. "איפה היית היום באמת?" דניאל שאל כשנזכר שדור לא היה היום בעל האש. "סתם אצל דודים" הוא השיב והתיישב על המיטה. "נו את לא מוכנה??" אור שאלה בהיסטריה. "כן כן אני רק צריכה להתלבש תרגעי" נעמדתי מול הארון מחפשת מה ללבוש ומרגיעה את אור באותו הזמן. לא היה לי כוח יותר מידי לחשוב מה ללבוש ואז מצאתי שמלה קצרה וחמודה בצבע בורדו, נכנסתי למקלחת התלבשתי ויצאתי אליהם. "סבבה?" פניתי לאור בשאלה "וואי וואי אני מתחיל להתחרט שבזבזתי את כל השנים האלה בלהיות חבר טוב במקום לנסות להשכיב אותך" דניאל אמר בבוטות ואם זה היה מישהו אחר הייתי מתעצבנת אבל אני יודעת שהוא הכי ציני שיש. "אתה לא חבר כזה טוב" התעסקתי רק בזה שהוא קרא לעצמו חבר טוב "אז אני יכול להשכיב אותך?" הוא עקץ אותי בחזרה ונעמד לידי "תזהר ממני" אמרתי ונתתי לו מכה בצלעות שגרמה לו להתקפל ובאותו הזמן לצחוק מהבדיחות של עצמו. אחרי שאור זרזה אותנו שצריך לצאת ירדנו למטה לכיוון הדלת ועל הדרך להגיד שלום ליונתן וחברים שלו שישבו בסלון. "יוני אני יצאתי. ביי" אמרתי שלום כללי לכולם והסתובבתי לצאת. "מה לילי לאן את הולכת ככה?" בן הסתכל עליי במבט בוחן ושאל "איך ככה?" שאלתי בתמימות מסתכלת על השמלה שלי מנסה להבין מה לא בסדר בה. "השמלה הזאת קצרה מידי" יונתן אמר את כוונתו של בן וכנראה גם כוונתו שלו. "היא לא כזאת קצרה" הסתכלתי שוב על השמלה מנסה להבין מה הם רוצים ממני. "אולי תשימי סתם מכנס וחולצה פשוט?" יונתן שאל "כמו אור?" שאלתי גורמת להם להסתכל על אור שעומדת לידי עם מכנס צמוד וחולצת בטן עם חזה חשוף. "לא לא כמו אור" בן ויונתן אמרו ביחד נבהלו מהמחשבה. ואור ואני התחלנו לצחוק. "טוב אני לא שואלת אתכם, אני הולכת ככה" קבעתי לבסוף "יופי ככה צריך" אחד החברים שלי יונתן תמך בי ויונתן נתן לו מבט מאיים. "לאן אתם יוצאים?" יונתן עכשיו פנה לדור ודניאל, לא יודעת למה לא יכל לשאול אותי.  "למסיבה בבית של חבר" דניאל השיב "טוב בסדר. דניאל תשמור לי עליה" יונתן לבסוף אמר ודניאל הנהן. "אני משוחררת המפקד?" פניתי ליונתן בעוקצנות, "משוחררת" עומרי המפקד של יונתן אמר, הם צחקו ואני רק גלגלתי עיניים. "וואי למה לי אין אח גדול" אור התבאסה כשיצאנו מחוץ לבית, "ברצינות? לא ראית איזה מעצבן הוא היה עכשיו?" שאלתי בניסיון להבין איך מזה היא החליטה שהיא רוצה אח גדול. "זה אולי מעצבן אותך אבל תראי איך הוא דואג לך... הלוואי ולי היה את זה" היא הסבירה ואני הסכמתי איתה חלקית.