תריקת דלת. הבית מתמלא בשקט ואחרי כמה שניות בקולות בכי. אחרי עוד כמה שניות בצעקות וצלילי דפיקות אגרופים ברצפה.
"למה!? למה עכשיו!? למה הוא?!!"- צעק טאה תוך כדי שאגרופיו מרביצים לרצפה הקרה ומעיניו זולגות דמעות בכמיות עצומות. טאה מניף אגרוף נוסף לכיוון הרצפה ואחרי פגיעה מתחיל להרגיש משהו נוזל על כף ידו ואצבעותיו ומרוב פחד הוא משתתק. הוא מביט בידיו ורואה אותן מלאות דם, שריטות טריות, רועדות וגופו מתמלא צמרמורת. טאה נשען עם הגב לקיר הצמוד ומחבק את ברכיו בידיו הצבועות בדמו. הוא מוריד את פניו הנפוחות מהדמעות לברכיו ומתחיל להתמלא בתוכו בעוד יותר כאב, עצב ובשברים של ליבו שהתנפץ לא לפני זמן רב. בבית הגדול והשקט בפינת הסלון הרחב בקומה הראשונה מתחילים שוב להישמע קולות בכי שמגיעים מהבחור השבור מבפנים וידיו הקרות והרועדות ממשיכות לדמם. ברגע אחד טאה מפסיק להרגיש. אין כאב אין עצב. יש רק שקט ושום דבר אחר עוד. טאה מתרומם מהרצפה ומתחיל לאט לאט בצעדים קטנים ללכת למטבח. את עינייו מושכת סכין קטנה וחדה על השייש וידו נמשכת לעבר הסכין הנוצצת. הוא לוקח אותה לידיו ומתחיל ללכת לכיוון האמבטיה. ראשו ריק ממחשבות אך התת מודע כבר זימם משהו. טאה לא רוצה שהכל יגמר ככה. דפיקות ליבו נשמעים בראשו ומפריעות לו ללכת. הוא נופל על הרצפה והסכין נופלת מידו. טאה נשכב על הרצפה והדמעות חוזרות. הוא עייף. הוא רוצה לסיים עם הכאב. טאה שהיה עסוק בדמעותיו לא שמע את דלת הבית נפתחת. טאהטאה נמשך לסכין הזרוקה לידו והסתכל על ידיו. הדם צייר ציורים אדומים על זרועותיו. טאה קירב את הסכין לידיו ועוד שנייה והיה משאיר שריטות עמוקות נוספות, אך יד קטנה אחזה בו והפריעה לו. טאה נבהל והרים את עינייו. את ידיו החזיקו כפות ידיו של ג'ימין. לטאה עלו הרבה שאלות לבחור הכועס והמודאג שלפניו.
"אתה מפגר?! תגיד לי אתה נורמאלי!??"- צעק ג'ימין על טאה כשידיו עדיין אוחזות בזרועותיו האדומות של טאה. טאה שקוע בשאלותיו בראשו בזמן שדמעותיו עדיו זולגות כמו נחלים מעינייו והוא ממשיך להסתכל על חברו המבולבל ,המודאג והכועס.
"מה.. קרה?למה אתה... נראה ככה?"- מעיניו של הבחור מול טאה מתחילות לרדת דמעות כשהוא בוחן את גופו הרועד והמדמם של טאה.
"אני... ג'אנגקוק... הוא.. ואני..."- ניסה להגיד טאה בלחש אבל גרונו לא היה מסוגל להוציא אפילו מילה בצורה סבירה לפחות. טאה נאנח אחרי הניסיון הכושל והוריד את ראשו לברכיו. ג'ימין עזב את ידיו של טאה, העיף את הסכין רחוק מהישג ידיו של חברו, התיישב לידו, שם את ראשו של טאה על כתפו, לקח את כפות ידיו לשלו והתחיל ללטף כדי לנסות והרגיע ולתת לטאה סוג של תחושת ביטחון.
"ששש.. תנשום.. טאהטאה הכל בסדר.. אני איתך.."- מקולו הרח של ג'ימין טאה נרגע ולאט לאט דמעותיו מפסיקות. טאה מפסיק לחשוב על כל מה שקרה לעורך היום הארוך והמתיש. ידיו הקטנות של ג'ימין והסוודר הורוד שעליו מתלכלכים בדם של טאה.
"רוצה לספר לי מה קרה?.. ממ.. טאהטאה?"- ג'ימין שואל בעדינות ובלחש ואחרי כמה רגעים של שקט טאה מנגב את עינייו אם השרוולים של שחולצה האפורה הערוכה שעליו, שעכשיו ממש לא נראת אפורה בגלל הדם שליכלך אותה. טאה שם את ראשו יותר בנוח על כתפו של חברו ובקול צרוד ועייף מתחיל להיזכר ביום שהיה ותוך כדי לספר...
*Flashback *
YOU ARE READING
BTS
Historia Cortaטוב אז כאן יהיו השיפים ויקוק, נאמג׳ין, יונמין וסופ) יש 18+ ממש של ממש אז כן✨ העברית שלי לא משהו אבל אני משתדלת))
