"טאהטאה בוקר אוררר"
"רוצה להיפגש בקניון??!"
"טאהטאהה אני משתעמםםם😩 יונגי עדיין לא חזר מחו"ל ואני מת מגעגוע אני צריך להתאוורר, בבקשה תענה ותבואא!! "
טאה ציחקק על ההודעות של ג׳ימין וענה בקצרה.
"סליחה ג׳ימינשי, ג׳אנגקוק היום בחופש ואני רוצה לבלות את היום איתו. בוא ניפגש מחר ואני מבטיח לך לקנות לך משהו טעים 💞🙃"
ג'ימין היה מחובר ולכן תגובתו הגיעה בערך אחרי חמש שניות.
"איישש נוווו אבל אני אמות עד אזז. טוב נו אבל אל תשכח שהבטחת!!!!!"
טאהטאה הגיב באימוג׳י מחייך, שם שעון מעורר לעוד חצי שעה, מניח את הטלפון על השידה ואחרי שהתכסה בשמיכת פוך הוא נרדם.לפתע טאה מרגיש נגיעות זעירות וחמימות בצווארו וגופו מתחיל להתמלא צמרמורת נעימה. הוא פוקח את עיניו ורואה את ג׳אנגקוק נתלא מעליו ומשאיר נשיקות על צווארו. טאה מביט על השעון על קיר החדר ורואה שמאז שהוא נרדם עברה כבר שעה. עיניין אותו רק למה השעון המעורר לא צילצל אבל עכשיו הוא ממש שמח שזה לא קרה כי מתי עוד ג׳אנגקוק יעיר אותו ככה. אחרי כמה רגעים ג׳אנגקוק שם לב שטאהטאה לא ישן והוא טיפה התרחק.
"בייב האוכל כבר מוכן, בוא נרד"- לחש עם חיוך רחב ומאוד אוהב ג׳אנגקוק והתחיל למשוך את טאה מהמיטה. קוקי הוציא מהארון בוקסרים נקיים, חולצה לבנה גדולה ומכנס שחור, ערוך ורחב. טאה לוקח את הבגדים מידיו של ג׳אנגקוק והתחיל להתלבש. בזמן הזה ג׳אנגקוק ירד למטבח. אחרי רגעים אחדים גם טאהטאה יורד לקומה למעטה. טאה ניגש למטבח ולא רואה לא אוכל ולא את קוק. לפתע את מותניו מושכת ידו המקועקעת של קוק ותוך שנייה טאהטאה כבר עם הפנים עליו ובחיבוקו החם והנעים כשידיו של קוק מונחות על התחת הכואב שלו.
"חשבתי שיהיה לך כואב לשבת על הכיסא במטבח אז לקחתי את האוכל לסלון ונשׂים סדרה רומנטית כמו שאתה אוהב"- ג׳אנגקוק דיבר חלש לתוך אוזנו של טאהטאה ובמילים שלו טאה שמע את כמות הדאגה והאהבה שקוק מרגיש עליו. הבחורים התיישבו על הספא וטאהטאה ישר התחיל לאכול את הקימצ׳י ביחד עם החביטה בזמן שג'אנגקוק הפעיל את הסדרה.
אחרי בערך שעה של צפייה בסדרה נשמע הרינגטון של הטלפון של ג׳אנגקוק. טאהטאה עצר את הסדרה והסתכל על הטלפון. הוא שם לב לאיש קשר עם לבבות בסוף אך את שמו לא הספיק לראות. ג׳אנגקוק הצמיד את הטלפון לאוזן וטאה לא מצליח לשמוע את קולו של אותו הבן אדם עם הלבבות בשמו באנשי הקשר.
"אוווווו שלום לך. נו, איך הגעת?"
"אוייש נו אל תקרה לי קטן"
טאהטאה שמע צחוק מהטלפון והסתכל על ג׳אנגקוק בסימן שאלה אך הוא רק הנהן לו שהכל בסדר. טאה טיפה נילחץ. מי יכול לקרוא לקוקי שלו קטן? ולמה?. אחרי שקוק צחק הוא חזר לדבר.
"טוב נו עזוב, מתי לאסוף אותך ומאיפה"
"אהה אוקיי. טוב אני מחכה לך"
"יאללה אוהב אותך, ביי ביי"
ג׳אנגקוק צחק ושלח כמה נשיקות לבן אדם מהצד השני של השיחה וניתק. טאה הרגיש נורא מבולבל ותחושת הקנאה לא עזבה אותו עוד מתחילת השיחה. אבל הוא החליט לשים את התחושות האלו בצד ולהמשיך להנות כל היום עם ג׳אנגקוק. קוק נשכב על הספא, לקח את קערת החטיפים שהייתה על השולחן, שם לידו, התכסא בשמיכה דקה עם ציורים והפעיל את הסדרה. טאה חייך ונשכב לג׳אנגקוק בין הרגליים עם הבטן שלו על בטנו של קוק וחיבק אותו. הבחורים שוכבים מחובקים, רואים סדרה רומנטית שבדיוק עכשיו בקטע העצוב, אוכלים חטיפים ונהנים מהרגע הכל כך נדיר שהם יכולים להנות ביחד.
"מי זה היה בטלפון?"- לפתע שאל טאה והכניס את ג׳אנגקוק לדקת מחשבה עמוקה. טאה הרים את ראשו והסתכל בעיניו.
"בנתיים אני לא יכול להגיד לך. אולי עוד מעט תראה"- ענה מהר קוק וחייך. טאה המשיך להסתכל על ג׳אנגקוק ורק אחרי כמה שניות הוא חייך, סובב את הראש לעבר מסך הטלוויזיה הגדולה התלויה על הקיר וחיבק מאוד מאוד חזק את גופו של ג׳אנגקוק כשהוא עדיין שוכב עליו.
אחרי בערך ארבעה פרקים של שעה הטלפון שוב צלצל. אותו איש קשר. אותם לבבות. ושוב אותם הרגשות עולות בתוך טאהטאה. כשג׳אנגקוק מרים את הטלפון השיחה לפתע הרבה יותר קצרה מהקודמת. ג׳אנגקוק רק מהנהן בראשו לדבריו של האיש מאחורי הטלפון ואומר שהוא ירד עוד עשר דקות. אחרי שניתק, ג׳אנגקוק שם את ידו בשיער של טאה והתחיל לשחק בשיערו. אחרי כמה דקות של דממה שניתלה ג׳אנגקוק לוחש:
"אני צריך לצאת עכשיו.. אני אחזור עוד שלוש או ארבע שעות אוקיי?"- ג׳אנגקוק ממשיך ללטף ואומר את דבריו בלחש וקולו רגוע, אהוב ומאוד מאוד חם. לדבריו של קוק טאה רק הנהן בראשו, קם ממנו והתיישב. ג׳אנגקוק התיישב לידו, קירב את פניו של טאהטאה לשלו בידיו, השאיר נשיקה קטנה על שפתיו ואחרי ששניהם חייכו אחד לשני ג׳אנגקוק קם והולך לכיוון החדר שלהם לקומה למעלה. אחרי בערך עשר דקות ג׳אנגקוק ירד בחזרה לסלון איפה שעדיין ישב טאה כשהטלוויזיה בהשהיה רק עכשיו עם ג׳אקט עליו.
YOU ARE READING
BTS
Short Storyטוב אז כאן יהיו השיפים ויקוק, נאמג׳ין, יונמין וסופ) יש 18+ ממש של ממש אז כן✨ העברית שלי לא משהו אבל אני משתדלת))