לואי לא הפסיק לחבק את הארי, ובמקום לעזוב אותו הוא עשה ההפך, רק חיזק את האחיזה ברגליו שהיו כרוחות סביב מותניו של לואי ואת האחיזה החזקה בצווארו,
בטנו קרקר. באותו רגע, היה שקט במאפיה, לא היה קשה לשמוע,
״אתה רעב אהוב ?״ הארי שאל בחיוך,
״כן... לא אכלתי כל היום״ הודה לואי, רק עכשיו מבין עד כמה הוא רעב, הוא כל כך דאג על התרופה של אמא שלו שהיא לא תעבוד, הוא היה בלחץ, כל כך פחד שמשהו ישתבש והיה לחוץ, ששכח לאכול,
אך עכשיו הוא רעב,
״אכין לך משהו, בוא איתי למטבח שלא תשאר כאן לבד״ אמר הארי,
כשלואי בא לרדת ממנו, מרפה את רגליו, הארי מהר החזיק את רגליו של לואי צמודות למותניו, מנשק לאוזנו של לואי שכרגע זה מה שראה שהפנה את מבטו, פניו של לואי נקברו בצווארו,
לואי נשל את שפתיו בחיבה
הוא התקדם אל כבר המטבח, מניח את לואי על השיש הקר שהרגע ניקה, ומשחרר את רגליו,
״אממ, אני לא חושב שאוכל של מאפיה ישביע אותך אם לא אכלת כל היום,״ הארי מלמל, בעודו מסתכל אל הדברים שיש במטבח,
לואי רק בהה בהארי, בתנועות גופו, בפרצופו המרוכז כשהוא חשב, גבותיו מקווצות אחת לשניה, שפתיו נמתחות לקו ישר הוא כל כך יפה, בקטע מלחי-
״לואי ? אתה שומע ?״ הארי אמר בפעם החמישית, קוטע את חוט מחשבותיו של לואי,
לואי ניער את ראשו ולחייו התלהטו כשהבין שבהה, הוא מצמץ כמה פעמים, מנסה לפקס את מחשבותיו
״אממ סליחה לא הייתי מרוכז, מה ?״ לואי מלמל מובך, מסתכל על כל דבר, רק לא על הארי,
הארי חייך, ״היית עסוק בלבהות בי שלא שמעת, אמרתי, שתבוא אלי, אכין לנו ארוחת ערב, אימך לא בבית אז לא יהיה מי שיכין לך אוכל, ומאפים לא ישביעו אותך אם לא אכלת יום שלם, וגם, אני לא רוצה להשאיר אותך כרגע לבד״ אמר הארי, בוחן את תגובתו של לואי,
לחיו התלהטו עוד יותר, הוא היה בטוח שהוא נראה כמו עגבניה,
הארי ראה שבהה
הארי דואג לו
הוא לא רוצה שישאר לבד
הוא רוצה שיאוכל,
״אממ- כ-כן זה בסדר, נ-נלך אליך״ אמר כשהרגיש את ליבו לא מפסיק לפעום,
לעזאזל למה הוא כל כך לחוץ,
הארי חייך, מסתכל על הילד היפה שישב על השיש מולו, מובך,
״אז יאללה בוא״ אמר, לואי קפץ מהשיש, הולך בעקבותיו של הארי, שכיבה את האורות ויצא מהדלת, מועל אותה ומוריד את התריס מהברזל,
הוא התקדם אל המכונית שלו, לואי אחריו, ביטנו קרירה עוד פעם והוא נאנח,
הארי פתח ללואי את דלת המכונית, לואי חייך, מוקסם מהארי, והוא נכנס, הארי עשה את הדרך הקצרה לדלת של הנהג נכנס.
״תודה הארי, באמת תודה, אתה לא מבין כמה אני מעריך את זה, ואני אחזיר לך כל שקל ממה ששילמת״ לואי אמר לאחר כ7 דקות נסיעה, היה שקט בין השניים, והרדיו היה דלוק על עוצמה נמוכה, שיר כלשהו התנגן,
״לואי זה כלום, אתה לא צריך להחזיר לי, לראות את החיוך שלך זה מספיק ואפילו מעל ומעבר״ אמר הארי, גורם לפרפרים להשתולל בביטנו של לואי, הוא השתנק כשביטנו דגדגה אותו בפתאומיות,
״לואי ? מה זה היה ?״ שאל בחיוך מבולבל לאחר כשלואי השתנק בנשימה רועשת,
״אני אממ״ לואי מלמל לחיו ניהיו אדומות, לא רוצה להגיד את הסיבה, זה כל כל מביך,
״לואי״ הארי שאל שנית בקול עבה, גורם ללואי לפתוח את פיו מייד כתגובה,
״אני אממ, היו לי פרפרים בבטן, זה הבהיל אותי״ הודה לואי בשקט, משחק באצבעותיו בראש מושפל, הוא לא חש מובך כך בחיים,
הארי חייך, לואי פשוט מקסים.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
