Styles Bakery-Larry

6

🥐

חמש דקות שלמות שלואי מתחפר בתוך זרועותיו של הארי והארי מלטף את גבו ואת עורפו,

״היי אהוב, תוכל לספר לי מה קרה ?״ הארי שבר את השקט,

לואי עצם את עיניו, לספר לו ? הוא בכלל לא מכיר אותו, למה בכלל בא לפה מההתחלה ? הוא לא מכיר את הארי, הוא לא יכול לספר לו, אבל הוא אולי הוא ישפר לו את המצב רוח כמו תמיד?

״א-אמא שלי, אנחנו חושד-ים כ-כבר הרבה זמן ש-שהיא חלתה, אבל עכשיו זה בוודאות, ה-היא חולה, והיא י-יכולה ל-למ-ות,״ לואי לא הפסיק לגמגם וליבב, דמעות חדשות עולות לעיניו

״היי לואי הכל יהיה בסדר, תנשום עמוק בבקשה, להרגיע את הגוף שלך,יש משהו לעשות ? ״ שאל הארי בזמן שניגב את דמעותיו המתחדשות של לואי, לואי משם עמוק כך שלא התנשם בכבדות עוד פעם, הוא הנהן

״יש תרופה, אבל היא עולה הרבה כסף״ לואי אמר בקול רועד, עוצם את עיניו ביאוש,

״כמה ?״ שאל הארי, לואי התרחק מחזהו, מביט בהארי מהוסס, מה הוא יעשה עם המידע הזה ?

״10,000, היא מאוד נדירה, בגלל זה המכיר ככה״ לואי הסביר, נושם עמוק,

הארי הנהן, ״איפה אימך עכשיו ?״ שאל הארי,

״היא בבית חולים, הרופאים אמרו לי ללכת הביתה ולחזור בערב מחר, הייתי שם כל היום״ השיב לואי,

״לך לישון אהוב, תלך לבית הספר מחר, תבוא לפה אחר כך, הכל יהיה בסדר,״ אמר הארי בקול מרגיע, מלטף את גבו,

לואי הנהן, מתרחק, ״אני אלך עכשיו, תודה הארי״ אמר לואי, מתקדם אל הדלת,

״לילה טוב בייבי״