🥐
״תודה רבה הארי ונייל, היה כל כך נחמד לשבת איתכם״ אמרה ג׳יי בזמן שקמה ממקומה, לואי קם אחריה מחייך בהנהון לשני הבנים,
הולך אחרי אימו אל כיוון דלת המאפיה,
״למה אתה מחכה ?״ שאל נייל כשיישב לייד הארי, שהסתכל על לואי, הולך מהמקום,
״אני לא יודע״ החזיר,
״לך כבר״ אמר נייל, לא מבין מה הארי עדין עושה ליידו,
הארי קם במהירות, הולך הליכה מהירה אל דלת המאפיה שנפתחה שהם יצאו החוצה,
אך הארי תפס אותה, שלא תיסגר, מחזיר בידו של לואי, גורם לו להפסיק ללכת ולהסתכל אחורה אל הארי, מבטו מבולבל,
״הארי ?״ שאל לואי,
הארי הסתכל אל ג׳יי שההבנה והתקדמה לבדה אל האוטו,
״לואי, אני יכול לשאול אותך שאלה ?״ שאל הארי, מביט בלואי, שהנהן בכבדות,
לואי הרגיש את ליבו מאיץ, הוא הביט בהארי בעיניים נוצצות,
״אתה רוצה לצאת מתישהו לאיזה מקום כלשהו ? כאילו, לדייט ?״ שאל הארי, לא יודע איך לסדר את המילים, הוא הרגיש את ליבו פועם חזק, הוא נשם בכבדות, מחכה לתשובה לשאלתו מלואי,
לואי הפריד את שפתיו, מחייך חיוך ענקי,
״כן !״ צעק, ולאחר מיכן כשהבין שצעק את זה, הסמיק,
״זאת אומרת, כן״ אמר יותר בשקט, לא יכול להוריד את החיוך מפניו,
הארי חייך חזרה, מרגיש הקלה שוטפת אותו,
״אפשר לשאול עוד שאלה ?״ שאל הארי, מתנשם ,
״כן״ לואי אמר, מבולבל,
״אפשר לנשק אותך ?״
————
כן ובייייייי
יהיה קפיצת זמן, אל תאשימו אותי,!
יום טוב,
YOU ARE READING
Styles Bakery-Larry
Cerita Pendek-גמור- כל יום לואי היה בא באותה שעה למאפיה לקנות מאפה שוקולד לו ומאפה חמאה לאימו (ואולי לפגוש את המוכר שלא הפסיק להחמיא לו) סיפור קצר