אבא, אמא ויעלי,
מצטערת שהזנחתי אתכם בזמן האחרון. הלימודים כאן ממש תובעניים ותמיד יש מה לכתוב או על מה להתאמן. זה מרגיש מדהים להסתובב עם מקל עץ ולדעת שאני יכולה לעשות איתו דברים שנוגדים את חוקי הפיזיקה! בשיעור שינוי צורה, נניח, אנחנו הופכים דברים קטנים לדברים קטנים אחרים - אבל זה עדיין ממש מגניב.
ברצינות, אתם צריכים לנסות להחזיק נוצה ביד שלכם רגע אחד ומחק כתום רגע אחרי זה. זה ממש מטורף. אני מסתכלת על הנוצה ויודעת שהיא נוצה. אני יודעת שאם אני אסב את המבט לרגע, עדיין תהיה שם נוצה כשאני אסתכל שוב. ואז אני מנופפת בשרביט שלי ומדמיינת מחק - וזה כבר לא נכון!
זה מטורף לגמרי וממש מוציא אותי משיווי משקל. מעניין אותי אם שאר הילדים כאן, שגדלו בבתים בהם חפצים רגילים מעופפים בכל מקום ועושים רעשים מוזרים טורחים לחשוב על זה בכלל.
אמא, אני ממש שמחה שדחפת אותי להענות להצעה של משפחת קופר ולבלות אצלם את חג המולד. היה ממש כיף! מה שאמרת על "להכיר סגנונות שונים של חיים ולחוות חג במשפחה קסומה למקרה שאני ארצה להקים אחת כזאת"- התרבות של הקוסמים לא מאוד שונה משלנו - מעבר לזה שאין להם חשמל ושכל פרט קטן ויומיומי כולל קסם.
ליסה מכינה פנקייקים מושלמים בלי להתלכלך מכל הקמח כי היא עושה הכל עם השרביט. כמה תנועות של מפרק כף היד והביצים מוקצפות עד כדי שלמות, השולחן ערוך והצלחות מנקות את עצמן.
שיחקנו טאקי מתפוצץ - זה משחק ממש מעצבן כי כל פעם שאני מתקרבת לניצחון הקלפים שלי פשוט מתפוצצים. ג'ונתן המשיך להביס אותי ואת אדל שוב ושוב והוא לא שתק לגבי זה אפילו לרגע. אגב, זה בכלל לא דומה לטאקי אמיתי. אין לי מושג מאיפה השם.
רוב המורים ממש נחמדים - ראש הבית שלנו קנתה לנו מתנות בחג המולד. אני לא חושבת שהיא קנתה אותן לכל התלמידים, זה משהו סמלי לגבי הערכים של הבית שלנו.
(בקצרה: בית הספר מחולק לארבע כיתות בכל שכבה, לפי תכונות אופי בולטות. זה קצת מוזר אבל עובד יופי. אני ביחד עם אדל וג'ונתן בסלית'רין - הסמל שלנו הוא נחש כסוף על רקע ירוק ואנחנו החברה השאפתניים והמתוחכמים! הצבעים של הסמל הם בטח הסיבה שאנחנו גרים מתחת לאגם והחלונות מכניסים אור ירקרק קריפי. בחירה עיצובית מעניינת.)
אז פרופסור סיסיל - ראש הבית - ממש אוהבת את הקטע של הבית שלנו. ההיסטוריה, הערכים, זה נראה כאילו היא מנסה להכין אותנו להשתלטות על העולם כדי להפוך אותו למקום טוב יותר. היא קצת חנונית בקטע הזה. בזמן האחרון היא מתנהגת ממש מוזר כלפי אדל. אדל היא היצור הכי מתוק ופייתי עלי אדמות (למרות שהיא יכולה להיות ממש חצופה אם מישהו מעצבן אותה), והיו לה יחסים ממש טובים עם פרופסור סיסיל. אבל עבר ביניהן קניזל שחור, ופתאום פרופסור סיסיל מעירה לה על כל דבר קטן. והיא ממציאה עונשים יצירתיים להחריד רק בשבילה. אני מקווה בשביל אדל שמה שזה לא יהיה, זה ייגמר בקרוב.
YOU ARE READING
ישראלית בהוגוורטס
Fanfictionנכתב בעזרת Irene_Hook. הספר מוקפא כבר שנתיים נכון ל2024 ואני לא צופה שיעלו פרקים בזמן הקרוב, אם יש התראות אלה עריכות של פרקים ישנים יותר.
