"מאיה!" זאת הייתה לילי, שנראתה ספק כועסת ספק משועשעת. "הכלב שלך אכל לי את השיעורים!"
בלעתי את המרק מהר והתאמצתי להשאיר את הפה שלי סגור. מיותר לציין שכמעט נכוותי. "הוא - מה?"
אדל התחילה לצחקק.
"אני בטוחה," אמרתי, מצטרפת לאדל בציחקוקים, "הוא אכל לך את השיעורי בית. תכף תגידי שהוא גם העלים לך את החיבור בתולדות הקסם - "
היא הביטה בי בכעס. "אני רצינית!"
"אוי - אממ... אני באה עוד מעט לעזור לך לשחזר את זה." הסתכלתי עליה במבוכה, והיא משכה בכתפיים, עדיין .
אחרי שלילי הסתובבה והלכה משם פרצנו שתינו בעוד גל צחקוקים.
"יש לך מושג איפה ג'ונתן?" שאלתי אותה אחרי שנרגענו ופנינו ללכת לשיעור תורת הצמחים. היא הנידה בראשה לשלילה. כשהגענו לשיעור התברר שהוא הלך בלעדינו. אדל צוותה לשיעור הזה עם בן שפרד, מסכנה - ואני, למרבה המזל, קיבלתי את ג'ונתן בתור בן זוג.
"אני לא אשחק אותה כאילו לא נעלבתי," אמרתי והסתכלתי אל תקרת החממה תוך כדי שאני צועדת אליו במקרה לכאורה. "אמרת שנלך לשיעור תורת הצמחים ביחד ונמשיך לרכל על פרופסור סמית'."
ג'ונתן משך בכתפיים ואני הורדתי את התיק כדי שיהיו לי שתי ידיים פנויות לסחוט לצמחים את המיץ.
"עכשיו תחזור להתרכז בצמח, כי פרופסור לונגבוטום מגיע לראות מה שלומנו עוד מעט, ואני לא חושבת שהוא יאהב את זה שאנחנו מדברים."
שיעור תורת הצמחים הלך כרגיל, עד הרגע שבו התברר כי אחד מהצמחים נעלם - וזן הצמחים הנ"ל בסכנת הכחדה, אז פרופסור לונגבוטום שיחרר אותנו עשר דקות לפני סוף השיעור כדי לטפל בצמחים בעצמו.
"כמות המדרגות שצריך לעבור כדי להגיע לשיעור הבא או לחדר המועדון," אמרה אדל, מתנשפת, "פשוט מגוחכת. אם לא היו לנו עשר דקות חופשיות היינו מגיעים באיחור לשיעור של פרופסור סמית', והוא היה רוצח אותנו."
הנהנתי כדי להסכים, בעיקר כדי להימנע מדיבור מיותר תוך כדי ירידה בגרם המדרגות השישי במספר.
לילי חיכתה לי בצד השני של המגדל כדי לצעוק עלי, מעוצבנת להפליא, כי מסתבר ששיעורי הבית שלה היו לשיעור התגוננות. אדל התנדבה לעזור לי כדי שאוכל לסיים לשכתב את החיבור של לילי מהר יותר, ולבסוף שלושתינו הגענו באיחור לכיתה ונענשנו בעשרים נקודות מסכנות שהלכו משעון החול היפה של סלית'רין.
"אני אכניס את סמית' למטחנת אגוזים," לחשתי בזעם, וג'ונתן השתיק אותי כשפרופסור סמית' עבר ליד השולחן שלנו. "אז מה, מאיה כהן, אני מניח שהספקת ללמוד את קללת השיתוק? אולי תרצי להדגים אותה על אחד מחבריך לצוות?"
התאפקתי שלא להטיל אותה על פרופסור סמית' בעצמו - גם כי לא באמת היה לי אומץ, וגם כי ידעתי שהוא לא יהסס להחזיר לי, ואז קלטתי כמה נורא זה נשמע.
YOU ARE READING
ישראלית בהוגוורטס
Fanfictionנכתב בעזרת Irene_Hook. הספר מוקפא כבר שנתיים נכון ל2024 ואני לא צופה שיעלו פרקים בזמן הקרוב, אם יש התראות אלה עריכות של פרקים ישנים יותר.
