הם עמדו ליד תחנת האוטובוס, מחכים שקו 236 יגיע ויקח אותם במשך שעתיים נסיעה רצופה לצפון. קולות מכוניות נוסעות במהירות עצומה החריש את אוזניהם. שלושה קווי אוטובוס שונים עברו שם ברבע השעה האחרונה. על הלוח הדיגיטלי הופיעו אותיות עוברות באיטיות שמסרו שקו 236 יגיע עוד שתי דקות. הם לא הורידו את עיניהם מהכביש, מקווים שהאוטובוס לא יפספס אותם.
האוטובוס הופיע מעבר לפינה. הם החלו לקפוץ ולאותת בידיהם שיעצור. הוא עוצר בשניה האחרונה והם עולים על האוטובוס שולפים את הכרטיס ומעבירים בחריץ שבמכונה ליד הנהג. הם נכנסים לעומק האוטובוס מתיישבים בספסל האחורי. אלה התיישבה על יד רייבן ודניאל על ידה של רורי. ראשה של אלה היה מונח על חזהו של רייבן והוא ליטף את שערה בעדינות כמו שרק הוא יודע להשרות בה תחושת שלווה אינסופית.
פעם הם היו רק אלה ודניאל, שני החברים שאי אפשר להפריד מעולם, החברים הכי טובים מהיסודי. כשהם הגיעו לתיכון דניאל פגש ברורי או בשמה המלא אורורה. התאהב בה ונטש את עמדתו בתור החבר הכי טוב של אלה. בכיתה יא אלה הכירה את רייבן, הבחור החדש וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון וכך הם הפכו לדאבל זוג, רייבן, אלה, דניאל ורורי. רייבן תמיד היה שם בשבילה לא משנה מה עברה, הוא כבר הפך להיות קרוב אליה יותר מדניאל מה שהפתיע אבל הפך לשגרה.
"אל" רייבן אמר את שמה בלחש.
"כן?" היא פתחה את עיני הדבש שלה אליו.
"אנחנו נישאר בקשר בקולג' נכון?" הוא נראה מודאג.
אלה התרוממה מברכיו מתיישבת לידו ומביטה לו אל תוך העיניים. "אתה אוהב אותי?"
"הכי שבעולם" הוא הרים את ידו והסית את שערה השטני אל מאחורי אוזנה השמאלית.
"אז מי יכול עלינו?" היא אמרה וחזרה לשכב. "חוץ מזה בכוונה בחרנו קולג'ים קרובים." היא אמרה ועצמה את עיניה, הולכת לישון עד שהם יגיעו אל החוף.
YOU ARE READING
one day at the beach
Storie breviא. תקראו ותדעו ב. הם לא חשבו שככה יבלו את היום האחרון שלהם לפני שילכו לקולג', הם לא חשבו שכל כך הרבה דברים יעברו עליהם ביום דפוק אחד. ג. ספר אימה חביב וקצר, מאוד קצר
