"את כל כך יפה" רייבן.
"אתה כל כך מתוק" אלה.
"אתם כל כך קיטשיים" דניאל אמר ועשה קולות הקאה בצד. הם כולם צחקו בקול, אוכלים את הכריכים שארגנו לעצמם. השעה הייתה כבר שעת אחר הצהריים, אזור שש הם יכלו להעריך לפי השמש. הם צריכים כבר להתחיל לבדוק את האוטובוסים חזור. האוויר נהיה קריר כך שכניסה חוזרת למים נהייתה בלתי אפשרית. המים קרים מדי בשעות האלו ובטח שבשעות הלילה היותר מאוחרות. "רורי את יכולה לבדוק את זמני האוטובוסים הקרובים בבקשה?"
"בטח" היא אמרה בקולה המתוק והתמים, הקול שאלה שנאה כל כך במשך הרבה מאוד שנים. "חבר'ה" היא קראה לכולם, מרימה את מבטם מהאוכל.
"הכל בסדר רור?" דניאל שאל, מקצר את שמה אפילו יותר מרורי.
"האוטובוסים…" רורי אמרה.
"מה איתם?" אלה שאלה, דואגת.
"הם כולם מושבטים, עד סוף השבוע…" היא הודיעה את ההודעה שאף אחד מהם לא רצה לדעת. זה המצב הכי גרוע בו יכלו להיקלע בזמן שכזה. הם חייבים לחזור הערב מאחר ומחר כל אחד מהם אמור לנסוע ליומו הראשון בקולג'. זה היה אמור להיות חוויה אחרונה והם בהחלט לא יכולים לפספס את היום הזה. "נראה שאנחנו נשארים פה קצת יותר ממה שחשבנו"
"פאק" דניאל קילל וקם על רגליו, בועט באדמה המסכנה שלא עשתה דבר פשוט הייתה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
"דניאל בא ננסה לחשוב מה עושים מפה, לכעוס לא יוצא אותנו מזה" אלה אמרה וקברה את ראשה בין שתי ידיה. "אפשר לנסות לשכור רכב אבל לא נוכל להגיע לשום מקום שמשכיר רכבים בלי אוטובוס שזה בעיה" היא כססה את ציפורניה בעצבנות. "זה לא הגיוני כל הדברים הקרובים הם במרחק של מעל חמישה קילומטרים ואין לנו מים או אוכל בשביל ללכת את זה ולא משאירים אף אחד מאחור."
"אני חושב שהאופציה הכי טובה שלנו להיום זה להתארגן למקום לישון בו כי תראו" רייבן הצביע על השמש שכבר הייתה בחצי הדרך לשקוע. "עוד מעט יהיה פה חשוך"
"רעיון טוב. אני אתחיל לחפש אם יש מקום באזור שמוכר שקי שינה" רורי הציעה.
"אני אבוא איתך" דניאל הוסיף מיידית.
"אנחנו נחפש משהו לאכול בינתיים" אלה הציעה.
"נתפצל, אני אחפש לנו מקום לישון פה בחוף כי נראה שיש פה כבר כמה חבר'ה שהשטלתו על מספר מקומות" רייבן הציע. "ניפגש פה עוד שעה" כולם הסכימו לחלוקת התפקידים, מתפצלים, לא מבינים שזו הטעות הכי נוראה שיכלו לעשות באותו הרגע.
YOU ARE READING
one day at the beach
Cerita Pendekא. תקראו ותדעו ב. הם לא חשבו שככה יבלו את היום האחרון שלהם לפני שילכו לקולג', הם לא חשבו שכל כך הרבה דברים יעברו עליהם ביום דפוק אחד. ג. ספר אימה חביב וקצר, מאוד קצר
