גיבורי האולימפוס: האחות האבודה

פרק 7

נ.מ. ליאו
הגענו אל נמל התעופה כמה שעות לאחר מכן, ועכשיו היינו כולנו, שמונת החצויים שהצילו את העולם, כושלים תחת עומס התיקים והאנשים מסביבנו, ומנסים לאתר אחד את השני בתוך ההמון הצפוף.
הרגשתי שאני נסחף מעבר לדרוש, ואחיזתי בידה של פייפר נחלשה עד שידי נתלשה מידה בכוח כשנפרדנו.
"ליאו!" שמעתי את פייפר צועקת לי, ובקולה טיפת פאניקה שהיא ניסתה להסתיר.
ידעתי שהיא מעט בעומס בגלל כל העניין של אבא שלה ועכשיו כל הסיפור עם האחות כביכול של ג'ייסון, אבל לא ידעתי שהיא עד כדי כך עמוסה.
"אני פה!" קראתי בחזרה, ואז ידה מצאה את ידי והיא משכה אותי לכיוונם בחוזקה, מוודאת שלא אעלם שוב.
"אז מה עכשיו?" שאל פרנק בקול מתוח, ואני התאפקתי מלגלגל את עיני על הקול הדרמטי שהוא עושה.
לא בכוונה כנראה, אבל בכל זאת.
"אוקיי, דבר ראשון - הדרמה שמורה לי, אז לאף אחד מכם אין את הזכות להיות דרמטי, עכשיו או אף פעם. ודבר שני - אנחנו בנמל תעופה. מה שעושים בנמל תעופה, זה לעלות על מטוס. אז בואו כולנו נלך בחוסר דרמטיות אל עבר המטוס שלנו, מה אתם אומרים?" אמרתי בקול חביב שנשמע משוגע מעט לשמחתי, ושמעתי כמה אנשים צוחקים לפני שהמשכתי קדימה בדרמטיות, מתעקש להיות ראשון, ומושך את השאר בעקבותיי.
אנבת' גלגלה עיניים בחוסר תשומת לב למילותיי וצעדה לפני, מושכת את פרסי בכוח מאחוריה.
התקדמתי לעברה השני, והתכוונתי להעיר הערה עצבנית על כך שאני אמור להיות הדרמטי וללכת ראשון, כשהיא שלחה אליי מבט קצר אך מאיים, ואני מיהרתי לסגור את פי בצייתנות.
אם יש בן אדם אחד (טוב, יש כמה, אבל אנבת' היא בהחלט בראש הרשימה) שכדאי לפחוד ממנו, זו הרי אנבת' צ'ייס.
"אוקיי, למרות המתקנים של ליאו, יש עדיין את המכונות מזהות הפנים לעבור. אז אני מציעה שנתפצל, כמו שתכננו, וניפגש בפינה השמאלית, שם." הציעה אנבת' ביותר פקודה מאשר העלאת רעיון, וקולה ניסה לגבור על המולת מיליוני האנשים המתכוננים לעלות על טיסות משלהם, בעוד ידה מצביעה לעבר מקום כללי מרוחק כלשהו שלא יכולתי לראות.
"רעיון טוב! נפגוש אתכם שם!" השיבה פייפר בצעקה, גוררת אחריה את ג'ייסון, פרנק וניקו.
"רגע, מה-" התחילה הייזל, אבל פרנק כבר נקרע מידיה ופרסי משך אותה לעברנו.
"אנחנו מתפצלים כדי לעבור את זה מהר יותר. נפגוש את השאר בפינה השמאלית של האולם אחר כך." עדכן אותה פרסי בקצרה, ואחרי שתיקה קלה שבה היא עיכלה את הדברים היא הנהנה לעברו, והוא פנה אל אנבת'.
הבחנתי שעורו ועורם של ניקו (הבחנתי בזה לפני שהתפצלנו) היה חיוור וירוק בהרבה מהרגיל, והתפתיתי לדפוק את ראשי בכף ידי.
כמובן שהם חיוורים, הם הולכים לטוס באוויר.
בממלכה של זאוס.
ואפילו שאנחנו במסע חיפושים, פרסי כבר סיפר לי פעם איך זאוס הודיע לו שאם הוא יעז לטוס שוב בממלכתו, לא משנה באיזה סוג של מסע הוא יהיה, הוא יפוצץ אותו למיליוני חתיכות לפני שהוא יספיק להגיד 'אנקלוסמוס'.
כמובן שהוא לא עשה את זה בפעם האחרונה שפרסי טס באוויר, כשהיינו במסע שלנו בארגו 2, אבל אז זה היה בנסיבות חריגות - האלים עצמם שלחו אותנו למסע הזה, ומין הסתם לפוצץ אותנו באוויר לא ממש יועיל להליך המשימה.
אבל הפעם זה היה שונה, זה היה ברור שהאלים שמעו אותנו והחליטו להתעלם מאיתנו, כרגיל, מה שאומר שהמסע הזה לא נוצר בידיהם ולא קשור אליהם בשום צורה, מה שגם אומר שלזאוס יש רשות מלאה (או לפחות זה לא מפריע לו בסדר היום לעשות את זה) לפוצץ את פרסי וניקו בעודם באוויר.
אנחנו, כל השאר, היינו בנים של אלים אחרים, שלא היו, או לא העזו, להיות אויבים של זאוס, מה שאומר שכל עוד לא נתחיל באופן ספונטני לקלל את זאוס בציבור אין לחיינו סכנה ממשית כרגע אם נטוס.
אבל לפרסי ולניקו יש.