פרק 17

1.2K 97 93
                                    

פרק שני להיום!
תהנו❤️

-
חופשת החורף סוף סוף הגיעה. לואי בילה אותה מכורבל במיטה עם כמיליון שמיכות, והחתולה ששוכבת בנאמנות לידו. בשלב זה, הוא הרגיש שדאסטי היתה החברה היחידה שלו כשאפילו השיחות של ג'מה הפכו פחות תכופות. הוא ידע שהיא חוזרת הביתה בקרוב, אל הבית שבו זמנו כמעט נגמר. למרות שהוא נרגש כבר לא להיות בהריון, הוא לא רצה ללכת הביתה ולבסוף להתמודד מול הוריו.

הארי עדיין לא הסכים לנהל איתו שיחה. הפעמים היחידות שהארי דיבר איתו היו כששאל אם התינוקת בסדר או אם לואי רוצה משהו לאכול. הוא גם התחיל לשים לב שהארי בודק אותו בכל לילה בסביבות חצות, כשהוא חשב שלואי לא בשלווה. אבל בימים אלה לואי לא הצליח להירדם עד שתיים בלילה.

יש לילות שהוא לא היה נרדם בכלל. הוא שכב ער וחושב על עתידו. הוא היה חושב על איך אחרי שילד ויתן להארי לקחת את התינוקת, שהוא כנראה לא יראה אותו יותר אלא אם כן בדרך אגב. האם אי פעם יראה את בתו? או האם הארי יוודא שהוא לעולם לא? המחשבה הזו במיוחד החזיקה אותו ער בלילה. או שאולי זה היה פחד? בלי קשר, לואי המשיך להרגיע את עצמו.

כמה ימים לפני תאריך היעד שלו, משפחת סטיילס יצאה כולה לעשות קניות לחג המולד ברגע האחרון. לואי, שטען שרגליו כואבות, נשאר במיטה הנוחה של הארי. זה לא שיש לו ברירה בכל מקרה, המבט הקר של הארי הספיק כדי לשדר שהוא לא הוזמן. אז לואי לקח את הזמן הזה להתקשר לאביו.

"שלום אבא." לואי אמר, נשמע מנומנם.

"היי בן, איך אתה מרגיש?"

"עייף. אומלל. גוסס. הרגיל." לואי אמר לו.

"אל תהיה כל כך דרמטי." ג'ון ציחקק.

"אני לא." לואי התעקש. "אז...מה שלום אמא? ואחותי?" הוא שאל, הסקרנות הגיעה למיטב שלו.

"הם מסתדרות טוב. הלכנו אתמול לבדיקה והיא נהיית כל כך גדולה. אני חושב שהיא תהיה גדולה ממך כשהיא תיוולד. היית כל כך קטנטן! נכנסת לכף היד שלי".

"לא הייתי קטנטן." לואי גלגל את עיניו, אבל לא יכול היה להתאפק מהחיוך שהתפשט על פניו. אבל אז הוא השפיל מבט אל בטנו הגדולה והזעיף את מצחו. "ואני בהחלט לא קטן יותר."

"אתה תחזור לעצמך הקטנטן במהרה." ג'ון הרגיע אותו באהבה, נזכר איך אשתו התאוששה יפה מהריונה עם לואי. הוא ידע שבנו לא יהיה שונה.

"האם החלטת איך אתה הולך ללדת אותה?" שאל אבא שלו.

"אני אממ... אני לא יודע." לואי נאנח. "איך אמא ילדה אותי?"

"אמא שלך לא רצתה לקחת אפידורל כי היא לא רצתה שיסקלו אותך באבנים." ג'ון התבדח, אבל בנו חשב שהוא רציני.

"אוי אלוהים! זה באמת משפיע על התינוק?" שאל לואי בחוסר אמון, ידו הולכת אל בטנו ושפשף עליה עיגולים קטנים עם ידו.

I Just wanna keep calling your name-מתורגםWhere stories live. Discover now