נקודת מבט ג'ימין
"יונגייי" קראתי לו בהתבכיינות "מה בייבי?" הוא שאל "מתי יוצאים?", "רגע אני שם נעליים", הוא ענה "אז תשים מהר יותר", אני ויונגי הולכים לחפש אולם לו לא היה היה כזה אכפת מה אני אבחר אבל רציתי שהוא יהיה איתי אבל כמו שהוא תמיד אומר "אני סומך על ההחלטות שלך", איך אני שונא שהו אומר את זה אבל לפעמים אני אוהב ציחקקתי קצת "אני מוכן בייב בוא נצא".
יצאנו מהמכונית ונכנסנו לאולם, האולם היה מרשים ומהיר רק חבל שהאוכל לא היה כזה טוב אמרנו תודה למנהל האולם ויצאנו "מה אתה חושב?" הוא שאל "האוכל לא היה כזה טוב אבל לעומת זאת האולם אז אם אתה שואל אותי כל האורחים תמיד זוכרים את האוכל ולא את האולם לכן אני רוצה שנחפש אולם יפה לאוכל מצויין" סיימתי את דברי והוא אמר "עכשיו אתה מבין למה אני תמיד אומר שאני סומך עליך" הסמקתי והנהנתי "אתה מכיר אותי הכי טוב כל מה שתבחר אני אוהב" "למה?" שאלתי "כי אתה בחרת" הוא ענה שוב הסמקתי וככה עבר כל היום.
הגעתי הביתה מיואש מזה שלא מצאנו כלום ופשוט הרגשתי רע "מה קרה בייב?" הוא שאל "כלום אני פשוט מיואש שלא מצאנו כלום ורציתי שנקבע כבר תאריך לחתונה אני כבר כל כך רוצה להתחתן איתך ושום דבר לא מסתדר לי ואני מרגיש רע" דיברתי מהר עם דמעות בעיניים ולחץ חשבתי לעצמי 'מה יש לי אני מתנהג כמו בחורה במחזור' וראיתי את החיוך שלו "בייבי" הוא לחש כמ שלוחשים לתינוקות "עוד נמצא אולם זה בסדר" נתחתן ותפסיק לדאוג מובן?!" הנהנתי "זה לא בריא לך לדאוג" הוא הוסיף "טוב בוא נחליף בגדים ונלך לישון אוקי?" הנהנתי שוב החלפתי את הבגדים היפים לפירמה ילדותית שיונגי קנה לי כמו שהוא אומר "אתה כל כך חמוד ובן אדם יפה וחמוד מתאים פיג'מה יפה וחמוד" הסמקתי רק מלחשוב על זה "בוא יפה שלי" יונגי היה במיטה בלי חולצה ומכנס נכנסתי לידו והוא כירבל אותי והכניס את ידו מתחת לחולצתי וחיבק אותי יותר הדוק וחזק ואני רק נישאבתי לתוכו ונרדמתי ברוגע.
התעוררתי מהטלפון "מי מתקשר עכשיו!" צילמתי טיפה בקול וכשקמתי שמתי לב שיונגי לא איתי 'אוףף איזה באסה' חשבתי ועניתי לטלפון בקול ישנוני.
ג'ימין:
הלו...... מי זה .....
צ'אנבין:
חחח ג'ימין הכל טוב זה צ'אני מה קורה אתההישן הפרעתי
ג'ימין:
האמת שכן הפרעת לי לישון אבל אם כבר אנחנו מדברים מה רצית?
צ'אנבין:
סליחה לא התכוונתי, אה כן יונגי אמר לי שלא מצאתם אולם אבל.... אני כן יש לי חבר טוב שהוא מנהל אולמים אם אתה רוצה אני יכול להפנות אתכם אליו אז... מה אתה אומר.
ג'ימין:
זה בסדר, מההה באמת כןןןן אני רוצה אתה לא מבין איך אתה משמח אותי אני מקווה שהוא יהיה טוב , רגע הוא קוריאני גם כי אני לא יודע צרפתית אז...
צ'אנבין:
לא הוא קוריאני אין לך מה לדאוג תגיע אליי למאפיה בשעה 15:00 ונלך אני ואתה יונגי אמר שהוא יגיע באמצע בגלל העבודה הוא יודע כמה חשוב לך שהוא יהיה אז הוא גם יהיה שם.
ג'ימין:
באמת אני כל כך אוהב אותו 'אנחה' הוא תמיד חושב עלי טוב אז אני אתארגן ואבוא אליך ביי תודה צ'אני אתה הכי הכי בעולם.
צ'אנבין:
אין בעיה ג'ימיני להתראות.
ניתוק........
אני לא מאמין שהוא באמת מצא כולי הייתי בהתלהבות אחרי שעה שהייתי באמצע לאכול ארוחת בוקר שמעתי דפיקה בדלת "רגע!" צעקתי וקמתי לפתוח וכשפתחתי "אההההה אני לא מאמין טאההה" ישר חיבקתי אותו בשמחה "ג'ימיני התגעגעתי אליך משעמם בקוריאה בלעדיך", "אני יודע גם אני התגעגעתי אליך פריז לא כל כך יפה בעלדיך", "טאההה, ג'ימינייי" צעקנו ביחד "אני אוהב אותך", "גם אני אותך", "בייבי מה השארת אותי פה לבד" הסתכלתי וראיתי את ההוא מהחברה של יונגי אני לא מאמין ששכחתי את השם שלו "היי ג'ימין" הוא אמר לי "היי" החזרתי "סורי קוקי התרגשתי" הוא אמר לו "אין בעיה בייבי אני מבין", 'קוקי' חשבתי לעצמי "אהה ג'ונגקוק נזכרתי!", "במה נזכרת ג'ימין?" ג'ונגקוק שאל 'דייי ג'ימין עם החוסר טקט' חשבתי לעצמי שוב "לא זה כלום לא משנה" אמרתי מהר "אוקי" הוא ענה סיפרתי להם על המפגש עם צ'אנבין והם רצו לבוא אז כמובן שהסכמתי תמיד טוב לבוא עם עוד אנשים ככה יותר קל להחליט.
---------------------------------------------------------------------------------
תגיבו מה אתם חושבים על הפרק 💖
ואם אפשר גם תצביעו💖
תודה💖
YOU ARE READING
i dare You!!!!
Romance(בהפסקה) (בשכתוב מחדש) חובה עליך לגרום לג'ימין לחשוב שאתה מאוהב בו ולצאת איתו חודשיים. נוו באמת הוסוק חודשיים ודווקא את החנון המכוער והשמן הזה וגם רואים שהוא דלוק עליי. תתמודד. אוף טוב זה יהיה קל לפחות.... שיפים צדדיים: טאהקוק.... יונמין...... נאמג...
