פרק 30

63 11 0
                                    

נקודת מבט יונגי


הקטנצ'יק הזה טוב הוא באמת מצליח לזכור את השמות של כולם לחצתי ידו ואמרתי "נעים מאוד סונגמין" הסתכלתי על הוסוק ראיתי כמה הוא מחייך שהוא מסתכל עליו הוא באמת מאוהב בו אה "טוב נצא..?" ג'ימיני שלי שאל "בטח" הוסוק אמר וישר חיבק מאחורה את סונגמין אני לא חושב שאי פעם ראיתי אותו ככה שמח עם מישהו סונגמין חיבק את ידיו ולחש לו "עשית את הבחירה הנכונה" אני מניח שאני צריך להודות לו אם לא הוא כנראה אחי לא היה בא שמתי את ידי על ג'ימין ויצאנו.

הגענו לאולם והראתי להם מה שאנחנו ראינו בהתחלה ויצאנו מהאולם "מה אתם אומרים?" ג'ימין שאל "זה מדהים" סונגמין אמר "אתה אוהב את זה?" הוסוק שאל "והא הנהן לו עם הראש מהר לכן "גם לנו יהיה כזה יום אחד" הוסוק אמר לו וכולנו פתחנו עיינים וסונגמין הסמיק "טוב אנחנו נלך לקנות כמה דברים לחתונה" אמרתי בקול וכולם הנהנו נכנסנו לאוטו אני וג'ימין וג'ימין אמר לי "נכון שהם זוג חמוד" והנהנתי "אבל לא יותר מאיתנו" אמרתי וחיבקתי אותו נישקתי אותו "אני אוהב אותך בייבי" אמרתי "גם אני יוני" הוא ענה ונישק אותי שוב נסענו למרכז העיר לקנות חליפות שנינו התפצלנו הוא הלך עם אומה שלו ואני עם אפה שלי "אפה אני מצטער שמעתי עליך היום במשרד זה לא היה בסדר בכלל אני מודע לזה יצאתי טיפש ואידיוט ו-יונגי תעצור הכל בסדר" אפה שלי קטע אותי ואמר לי "זה קורה לפעמים מה אתה חושב שאני אף פעם לא צעקתי על אפה שלי או על אומה שלך ואפילו על החבר הכי טוב שלי אפה שלי ג'ימין זה בסדר אבל השלמנו מאז זה עבר" הוא אמר עכשיו תתרכז במה שחשוב וזה החתונה שלך ושל ג'ימין עוד שלושה ימים זה הדבר היחיד שאמור להיות לך חשוב עכשיו" הוא הוסיף "כשאתה צודק אתה צודק אפה" אמרתי והמשכנו להסתובב בחרתי חליפה אפורה עם עניבה אפורה גם כן חולצה לבנה מכופתרת והחלטתי של חתונה אני אצבע את הצייר בלבן עם גוונים של אפור הגעתי הביתה וראיתי את ג'ימין ואומה שלו יושבים שם "היי יון יון" הוא אמר ונישק אותי "היי בייב היי אומה" אמרתי שלום לשניהם "יונגי איך אתה" אומה של ג'ימין שאלה "מעולה" עניתי וחיבקתי אותה "טוב אני אלך לישון אצל הוסוק כל הימים האלה אני אתגעגע בייב" אמרתי "גם אני" הוא אמר הנהנתי ג'ימין החליט שאסור לנו להפגש כל שלושת הימים האלה כדי שנתגעגע אחד לשניה ונצפה לזה הבעיה היא שאני לא יכול לחיות בלעדיו אז יהיה לי קשה זה כמו אתגר בשבילי אז חשבתי שזה דווקא רעיון טוב והסכמתי ארזתי בגדים בתיק שיספקו לי לשלושה ימים אמרתי לג'ימין ביי ונסעתי להוסוק.

דפקתי לו על הדלת וסונגמין פתח יונגי היונג הוא אמר בפליאה וקד זז הצידה כדי שאני אכנס "היי סונגמין איך אתה מרגיש..?" שאלתי אותו "מעולה איך אתה היונג..?" הוא שאל "אני בסדר איפה הוסוק..?" שאלתי אותו "הוא ירד למכולת להביא מצרכים" הוא ענה "מצרכים ממתי האידיוט יודע לבשל" שאלתי וציחקקתי "הוא לא" סונגמין ענה "אני מבשל" הוא ענה וציחקק גם "רק אתמול ניסיתי ללמד אותו לבשל והוא שרף את המחבת וביצת עין שהייתה בו" הוא סיפר וצחקנו ואז נזכרתי "אני צריך להודות לך סונגמין" אמרתי לפתע "על מה..?" הוא שאל בפליאה "אתמול בערב שמתי אותך אומר לו שהוא עשה את בחירה הנכונה בהקשר ללבוא אלי ולגימין אני מניח שאתה ייעצת לו לבוא ולסלוח לי אני מכיר אותו כשהוא כועס הוא כמו קיר לא מקשיב לאף אחד אבל לך הוא כן מקשיב זה אומר 'הו ממש אבל ממש אוהב אותך" אמרתי לו "אתה חושב שהוא באמת אוהב אותי כמו שאתה אמרת?" הוא שאל והנהנתי "תאמין אני אוהב אותו מאוד" סונגמין אמר "הוא הציל אותי" הוא הוסיף לא רציתי לשאול כדי לא לחטט אז פשוט הנהנתי בקטע של ה-"הוא הציל אותי" לפתע הוסוק נכנס "מלאך שלי אני רעב הכנתי מצרכים בבקשה תכין לי לאכול מהאוכל המדהים שאתה עושה" רעש של הנחת מצרכים נשמע באוזנינו והוא בא לסלון "בייב-יונגי מה אתה עושה פה?" הוא קטע את עצמו ושאל בשוק "הפתעה" אמרתי והוא חייך וצחק.

i dare You!!!!Where stories live. Discover now