sign of the time - l.s

Sign of the time - 30

שלוםםםםםםם

מה שלומכם/ן ?

יש לי הרגשה שאת הפרק הבא אתם/ן הולכים/ות לאהוב מאוד.

מטרות - הצבעות: 26 תגובות: 40

-----

כשהארי קם בבוקר הוא דאג להכין ללואי ארוחת בוקר ולהביא לו אותה עד המיטה, יעשה הכל כדי שלואי יפסיק לכעוס עליו.

לואי, שהיה ער עוד מאתמול ולא ישן בלילה, הביט בדלת שנפתחה וכשהארי נכנס לחדר הוא הרגיש פרץ געגועים מכה בו.

לעזעזל הוא כל כך מתגעגע אליו. הוא לא הצליח להרדם כל הלילה כי לא הרגיש את חום גופו, והוא לא שמע את הארי אומר לו שהוא אוהב אותו ומברך אותו ללילה טוב.
והוא לא הרגיש את נשימותיו הסדירות של הארי על עורפו. זה היה בלתי אפשרי להרדם בלי זה.

הוא הסיט את מבטו מהארי, האגו שלו מדבר במקומו והוא התעסק בטלפון שלו בזמן שהארי מתיישב על המיטה אחרי שהניח את האוכל על השידה.

הארי נשך את שפתיו, מביט בלואי בציפייה, מצפה שהוא ידבר איתו, לפחות שיגיד בוקר טוב או תודה על האוכל - אבל אין כלום.

הוא משפיל את מבטו ומשחק עם אצבעותיו כי לא ידע מה לעשות. הוא לא טוב בהתנצלויות והוא יודע שלואי לא יפסיק לכעוס עליו עד שהוא יספר לו את מה שמסתיר. אבל זאת בעיה, כי הוא לא יכול.

לואי העיף מבט אל הארי שישב עם ראש מושפל והתעסק באצבעותיו, כמעט ונראה חסר אונים, וזה גרם לליבו של לואי להשבר.

לואי נשם עמוק, "בוקר טוב." לואי מלמל בשקט. הארי הרים את מבטו בחדות, מסיט את מבטו אל לואי. "ה-היי בייבי, בוקר טוב." הארי היה נשמע כל כך אסיר תודה שלואי סוף סוף דיבר, כי הוא באמת היה על סף בכי.

"איך אתה מרגיש ?" הארי שאל. והוא כל כך רצה להושיט את ידו אל ידו של לואי שהחזיקה בשמיכה חזק אחרי שהניח את הנייד שלו בצד.

"עייף." לואי מלמל בשקט והארי צמצם את גבותיו, "למה ? לא ישנת טוב ?" הוא שואל בדאגה. לואי הניד בראשו, "לא ישנתי בכלל."

הארי הביט בו בבילבול, "למה ?" הוא שאל אך לואי לא ענה לו, משפיל את ראשו ונושך את שפתיו. הארי נאנח והנהן בהבנה.

"ה-הכנתי לך פנקייקים.. עם- עם שוקולד, כמו שאתה אוהב." הארי אמר בתקווה שלואי יראה קצת חיבה אליו, כי הוא מרגיש כל כך ריק פתאום.

הוא לא חשב שהם יכולים לריב כך רק מאיזו הסתרה קטנה. אבל הוא הבין את לואי, כי הוא עצמו שונא שקרים, ולואי מרגיש שהוא משקר לו ומשתגע מזה. הארי ידע שגם הוא היה מגיב כך אם לואי היה מסתיר מימנו משהו.

לואי הנהן בשקט, אך לא אמר שום תודה.
הארי התכוון לומר משהו אך שום קול לא יצא מגרונו, אז הוא שתק, משפיל את מבטו ונשך את שפתו התחתונה כשה הרגיש את גרונו צורב בכאב.