"הארי, אם תמשיך להזיז ככה את הרגל אתה עוד תוציא אותה מהמקום."
"שקט נייל." הארי אמר בתוקפנות, לחוץ והוא ממשיך להביט בדף, מנסה לשנן את מה שצריך להגיד. לעזעזל, הם בדרך לאודישן והוא מרגיש שהוא משתגע.
נייל הביט מאחוריו, רואה בחלון האחורי מכונית שחורה ששם לב שהייתה אחריהם כבר חצי שעה מאז שנסעו.
הוא טופח על ברכו של הארי, משיג את צומת ליבו, "תגיד, זה לא נראה לך קצת מוזר שהמכונית הזאת עוקבת אחרינו כבר חצי שעה ?" נייל שאל והארי הביט אל החלון מאחוריו, "איזה מכונית ?"
"השחורה." נייל ענה, הארי קימט את מצחו כשה הבחין במכונית. "כמה זמן היא אחרינו אמרת ?" הארי שאל בחשד, "חצי שעה."
"רובי," הארי קרא, רובי הביט אל המראה הקטנה, עושה מבט שואל אל השניים בזמן שממשיך לנסוע. "תעשה טובה, שים עין המכונית השחורה שמאחורינו."
רובי הנהן בציות והארי חזר לתסריט.
"איך אתה מסתדר בנתיים ?" נייל שאל והארי גיחך. "חרא. אני מנסה להרגיש את הדמות שלי ואני לא מצליח."
"הייתי מנסה לעזור לך, אבל שחקן אני לא. הדברים היחידים שאני יודע לעשות זה חיקוי של ג'יימס בונד ולאכול."
הארי צחק והמשיך לקרוא. "אני מקווה שאני אצליח בחרא הזה." הארי נאנח. "למה אני נבחן בכלל ? איזה סרט זה ?" הארי שאל.
"לא יודע, האמת. אתה פשוט תצטרך ללמוד את הטקסט שלך ולעשות מה שאומרים לך."
הארי הנהן, נאנח. קדימה הארי, אתה יכול.
הארי אמר לעצמו והמשיך להתרכז בטקסט שלו בזמן שנייל ממשיך להביט במכונית השחורה.
---
"אני לא מבין, אתה אומר לי שאני אמור לשחק עם גבר ? כאילו, זוג ?" לואי שאל את זאין בזמן שליאם מתניע את המכונית.
"כן. זה מפריע לך ? אני מתכוון, אחרי הארי-"
הוא נקטע על ידי ידו של לואי שסגרה את הבגאז' במכה, כמעט חורט את ידו של זאין מהמקום, שבדיוק יצאה משם.
"בחיים אל תזכיר את השם הזה שוב. הבנת אותי ?" המבט הרצחני שהיה על פניו, יחד עם סערת הרגשות שלו והכאב שהתברר שם, גרם לזאין להנהן במהירות ולהתנצל.
"סליחה, אחי, לא התכוונתי ל.. לא התכוונתי." זאין עצר את דבריו, ולואי רק הנהן, משתדל להרפות ולחייך אליו.
"ז-זה- זה בסדר אני פשוט.. אני..." לואי ניסה לדבר אך הוא לא יכל, דמעות מלאו את עיניו וזאין קימט את מצחו, מחזיק בפניו של לואי ומניד בראשו, מנסה לפקס אותו עם מילותיו.
"היי, היי, לו, תשכח מזה, אמרנו שלא בוכים על זה יותר, נכון ?" לואי נשך את שפתו התחתונה, מנסה להרגע ולא לפלוט את יבבותיו. מה שלא הלך לא ממש.
YOU ARE READING
sign of the time - l.s
Roman d'amourקל לשכנע את הראש קשה לשכנע את הלב. הארי ידע זאת. הוא ידע שהוא מתאהב, הוא ידע שהוא מתאהב והוא ניסה להדחיק את זה, הוא ידע שלואי מרגיש את אותו הדבר, אבל ניסה להדחיק גם את זה. הוא רצה להיות זה שיאהב אותו, הוא רצה להיות זה שדואג לו, זה שמגן עליו, והוא ע...
