sign of the time - l.s

Sign of the time - 3

הם יצאו מהפארק, מחייכים ללא סיבה, הולכים זה לצד זה בשתיקה עד שלואי ראה גבעה גדולה, רץ אליה. הארי זקף את גבותיו, מצחקק ורץ אחריו.

לואי טיפס עד אליה ונפל על גבו, מתנשם וצוחק בקול. הארי עשה את אותו הדבר והביט בשמיים, הכל חשוך ורק פנסי הרחוב מאירים עליהם.

"איך יש לך כוחות לרוץ אחרי שהסתובבנו כל היום ?" הארי שאל בחיוך ולואי משך בכתפיו, מסיט את מבטו להביט בהארי ולא יכל שלא לחשוב על כמה הארי יפה.

"תמיד יש לי כוח כל עוד אני איתך."

הארי לא היה אמור להתרגש כך. הוא לא היה אמור להרגיש את הלב שלו פועם כל כך חזק עד שחשב שהלב שלו יצא מהמקום, הוא לא היה אמור להרגיש את בטנו מתהפכת.

הוא לא היה אמור להרגיש את הרצון העז הזה להתקרב יותר אל לואי, להרגיש אותו בכל דרך אפשרית.

"אתה מפלרטט איתי, לואי טומלינסן ?" הארי חייך בשעשוע ולואי חייך, מושך בכתפיו ונושך את שפתיו, מניח את ידו על בטנו של הארי ומביט בעיניו עם ניצוץ מוכר

"לא יודע, האם אני, הארי ?" ליבו של הארי החסיר פעימה והוא חייך, מניח את ידו על ידו של לואי שעל ביטנו, מעלה אותה לכיוון חזהו ועוטף אותה.

"מי היה יודע שהילדון הקטן שלי כל כך שובב ?" הארי חייך ולואי הסמיק, מגלגל את עיניו ומזיז את ידו מחזהו של הארי.

הארי צחק, "אתה מובך, לולו ?" לואי רק גלגל את עיניו והזעיף פנים, מה שגרם להארי לצחוק עוד יותר. "לולו שלנו מסמיק," הארי הקניט. "כזה מתוק." לעג בקול תינוקי.

"הארי, עוד מילה אחת ואני תולש לך את הלשון." לואי איים והארי זקף את גבותיו, מגחך, "אני ממש מת מפחד." הארי זייף קול מפוחד, יודע כי זה יעצבן את לואי.

לואי זקף את גבותיו, קם מעט ונשען על מרפקו, "אה, ככה ?" שאל. הארי חייך, מרים את גבותיו ועשה אותו הדבר כמו לואי ונשען על מרפקו, מתקרב קצת יותר, "ככה."

הארי לא ציפה שלואי יתרומם וישב על אגנו, ישלח את ידיו אל בטנו ויתחיל לדגדג אותו. הוא צעק והתפתל תחתיו, צוחק ללא שליטה.
"לואי !" הוא צעק בחיוך, משתעל מרוב צחוק.

"אתה הקנטת אותי ! ואתה תצטער על זה !"
לואי קרא והארי צרח, מנסה לגרום ללואי להפסיק לדגדג אותו אך לואי רק דגדג יותר.
"קום מימני, גמד !"