sign of the time - l.s

sign of the time - 9

מטרות: הצבעות: 15. תגובות: 50+

מה שלומכן היום ?

*יומיים לאחר מכן*

"לעזעזל, הארי, זה לא אמור להיות ככה !"

הארי רטן. הוא היה פאקינג מותש. הם עושים חזרות יחד כבר שעתיים והם פשוט לא מצליחים להסתדר. הם רבו על כל דבר אפשרי ולא פסקו לרגע. וראשו של הארי גם ככה לא היה איתו.

הוא חשב על אותו היום שהוא פשוט התוודה שהוא באמת הרגיש משהו מעבר אל לואי. הוא חשף בפניו את רגשותיו.

וכל היומיים האלו אחר כך, לואי פשוט התעלם מימנו.

הארי הרגיש שהוא מתחרפן כי לעזעזל, כל כך הרבה פעמים שלואי רק רצה שיגיד לו מה הוא מרגיש, כמות הפעמים שדחף אותו להגיד את זה, ועכשיו כשהוא סוף סוף אמר את זה הוא מעז להתעלם מימנו ?

לא נראה לו.

"מה שלא אמור להיות זאת השתיקה שלך." הארי אמר. לואי צמצם את גבותיו, קם על רגליו ומתקדם אל הארי עם עיניים כועסות.
"למה אתה לעזעזל מתכוון ?"

"אתה באמת מעמיד פנים עכשיו ?" הארי שאל בכעס.

לואי צקצק בלשונו, מגלגל את עיניו. "הארי, מה אתה רוצה ?" שאל בחוסר סבלנות. רגלו רוקעת על הרצפה בעצבנות.

"אני רוצה הרבה דברים. אבל הבולט מבניהם הוא שתפסיק פאקינג להתעלם מימני!"

"מי מתעלם ממך ? לעזעזל.."

"לואי," הארי הזהיר בקולו, "אל תשחק איתי. אני לא צוחק." חשק את שיניו.

"אני- אני לא מתעלם.." לואי מלמל, לא מביט לעיניו הירוקות.

"אה, באמת ? אתה לא ?" הארי זקף את גבותיו, דמו בוער והוא כל כך כועס, כל כך פגוע. "אתה לא מתעלם ממה שאמרתי לך לפני יומיים ? במסדרון ?"

לואי נרתע, נושך את שפתיו וגופו נסגר. הוא מניד בראשו, מתכוון ללכת אך הארי קם על רגליו במהירות, אוחז בזרועו ומונע מימנו ללכת. "לעזעזל, לואי, תענה !"

"ת-תעזוב אותי, הארי-"

"לא." הארי מחא. "אתה נשאר." קבע. "עכשיו, תסתכל עליי, ותגיד לי מה לעזעזל לא בסדר איתך ?"

"הכל בסדר איתי. אתה זה שלא בסדר כאן."

"מוזר, אני לא חושב ככה." הארי צקצק. "אתה פאקינג מתעלם מימני, לואי, זה פתטי."

"מה פתטי פה בדיוק ?!" לואי קרא בכעס.

"אתה. אחרי כל הזמן שאתה רק מנסה לגרום לי לומר לך מה אני מרגיש, מה הרגשתי, אתה בורח ישר אחרי שאני סוף סוף מספר לך ? אתה אידיוט ?"

לואי לא הביט בו, נושך את שפתיו והארי הכיר אותו מספיק טוב בשביל לדעת שהוא רוצה לבכות. "תענה לי, לואי. מגיעה לי תשובה." הארי אמר ולואי הביט בו לכמה שניות עם מבט לא מובן.