בארוחת הערב ג'וני ולוקאס ישבו ליד השולחן של ביתן הרמס. ג'וני ראה את אמה מנופפת אליו מהשולחן של ביתן אפולו כשהוא התיישב, ולרגע שקל לעבור לשבת לידה, לפני שנזכר שהיא אמרה לו מוקדם יותר שאסור לשבת בשולחנות אחרים.
מעניין מה הוא צריך לעשות בשביל לעבור לביתן אפולו.
השולחן היה מסודר עם צלחות וכוסות לכל חניך, אבל למרות שהיו מגשי אוכל רבים, ג'וני לא הצליח למצוא את השתייה.
נראה שסטלה שמה לב לבלבול שלו, כי היא טפחה על הכתף שלו בשביל למשוך את תשומת הלב שלו. "הכוסות קסומות. תחשוב על משקה, וזה יופיע."
ג'וני הניח שזה היה הרגע שבו הוא היה אמור לחשוב על משקה מגניב ומיוחד, אבל המוח שלו היה ריק. במקום זאת הוא ביקש מהכוס שלו מים. הוא הניח שהוא לא היה צריך להתפלא כשגילה שהכוס מלאה לגמרי.
לצידו, לוקאס מילא את הצלחת שלו בחוסר רצון מובהק. קצת מכל דבר, והר שלם של פסטה. ג'וני החליט שהוא יקח את מה שלוקאס לוקח, והתחיל למלא את הצלחת אחריו.
"האוכל נראה מגעיל," מלמל לוקאס בשקט, אבל ג'וני ידע שהוא משקר. האוכל היה נראה מדהים. וגם הצלחת של לוקאס הייתה מלאה לגמרי.
"תפסיק להיות כזה אנטי. אתה תמיד יכול לחזור אם אתה רוצה."
"אבל אני לא רוצה," ענה לוקאס, ולא טרח הסביר את עצמו.
ג'וני כבר התכונן לאכול כשהוא שם לב שהחניכים בשולחן קמו והלכו למדורה הגדולה שבערה במרכז. סטלה סימנה לו וללוקאס לבוא אחריהם.
"אנחנו מקריבים חלק מהאוכל לאלים," היא הסבירה כשג'וני הדביק את הקצב שלה. הוא החליט שהוא לא ממש אוהב את איך שהמילה מקריבים נשמעה. "הם אוהבים את הריח."
"אבל אני רוצה לאכול אותו," התלונן ג'וני.
"תפסיק להיות תינוק. זה רק חלק קטן מהאוכל."
ג'וני רצה להמשיך להתווכח, אבל החליט לוותר בסוף. הוא עשה את מה שכולם עשו וזרק לאש חלק מהבשר שעל הצלחת שלו. הריח באמת היה קצת ממכר.
רק כשהוא הסתובב לחזור לשולחן הוא שם לב שלוקאס נשאר לשבת, ושיחק עם הפסטה שעל הצלחת שלו בשעמום. ג'וני התיישב לצידו. "למה לא באת?"
"לא התחשק לי," ענה לוקאס בפשטות.
"אתה צריך לעשות את זה," התפרצה סטלה לשיחה. "זו מנחה לאלים. הם יכעסו עלייך."
לוקאס לכסן אליה מבט מעוצבן. "אני לא עומד להקריב אוכל לאלים יוונים. אני לא מאמין בהם."
סטלה מצמצה בבלבול. "אבל פגשת את מר ד', לא? אתה יודע שאלים קיימים."
"זה שאני יודע שהם קיימים לא אומר שאני מאמין בהם. אני נוצרי."
סטלה הביטה בו בהלם, לפני שנעצה את מבטה בצלחת שלה. נראה שלוקאס גרם לה להרגיש לא בנוח. לא שג'וני יכל להאשים אותה.
YOU ARE READING
החותם המשולש | פאנפיק על פרסי ג'קסון
Fanficחצוי שנולד בשביל להרוס, בן תמותה שנולד בשביל לתקן, ומפלץ שנולד בשביל למות. ג'וני אף פעם לא היה שייך לשום מקום. לא היה לו בית, לא הייתה לו משפחה, ואפילו בבית היתומים הוא תמיד היה הילד המוזר וחסר העבר. אבל כל זה היה לפני שהוא הגיע למחנה החצויים, מחנה...
