טאהיונג הסתכל על ההודעה וליבו ניסדק. 'תזיין אותו?' על מי הוא מדבר? לבטח הוא מדבר עלי!
ולמה הוא התכוון כשאמר 'חובה?'
רגע.. חובה? הוא מדבר עלי?..על הזוגיות שלי עם גאנגקוק?
גאנגקוק התערב עלי...?!
לא, זה בטח אי הבנה..ניסה להכחיש את האמת המרה.
בעוד גאנגקוק יוצא מהמקלחת טאהיונג פרץ בכי חרישי,
נפל על הרצפה מהכאב הפיזי שהרגיש והכאב שהרגיש בליבו התמזגו והוא לא ידי מה קורה סביבו, עיניו התעוורו מדמעות.
גאנגקוק נכנס אל החדר וזימזם שיר שהתנגן בראשו, הוא חייך והתכוון לקחת את טאהיונג אל הפארק ולהכין לאחר מכן ארוחת ערב בשבילו.
אבל כשראה אותו בוכה על הרצפה הוא קרס רגשית, הוא פער את עיניו ורץ אל טאהיונג, "מה קרה? טאהיונגי כואב לך?" שאל גאנגקוק בדאגה לא אופיינית לו.
"זה מה שאני בשבילך?" טאהיונג בכה בהיסטריה ורעד,
"רק חובה?!" צעק טאהיונג וניסה לקום וכשל בנסיונו.
גאנגקוק הסתכל עליו ועולמו חרב עליו, טאהיונג גילה את הסוד הכמוס ביותר שלו.
טאהיונג בכה יותר ויותר, שבור נפשית,
וגאנגקוק חיבק אותו "אל תגע בי" אמר טאהיונג וניסה לנשום באופן סדיר בזמן שהתרחק ממנו.
טוב, לפחות ניסה.
"טאהיונג בבקשה, זה כבר לא החובה, אני אוהב אותך, אני באמת אוהב אותך" לחש גאנגקוק לאוזנו של טאהיונג, "אני לא מאמין לך! חתיכת-"
"טאהיונג בבקשה ממך..תקשיב לי.. אני אוהב אותך"
"זה גם חלק מהחובה? אתה אמור לאמר את זה ולשבור אותי סופית?" ירה טאהיונג אל ליבו של גאנגקוק.
גאנגקוק עזב את גופו של האחר,
"אני..אני מצטער" אמר גאנגקוק, יורד על ברכיו.
משתחווה ומתנצל, מתנצל כל כך הרבה.
"אני מבקש את סליחתך, בבקשה בוא ננסה לסדר את הקשר שלנו מחדש.."
"אולי לא יהיה קשר לסדר מחדש" אמר טאהיונג ויצא החוצה. הולך אל ביתו. הכאב הפיזי שלו, הכאב הנפשי שלו..הכל כאב כל כך.
למה בני אדם חייבים להיות כאלו? למה בני אדם לא יכולים להבין כאב.. .
הרחובות שוממים, וטאהיונג צועד אל ביתו, צועד בכאב.
"היי ילד? אתה בסדר?" שאל אדם זקן שישב על ספסל, מקל הליכה היה בידו, אך מקל עם כדור קטן בקצה. האדם היה עיוור. "איך אתה- "אני מזהה כאב" אמר הזקן וטפח על המושב לידו בספסל, טאהיונג התיישב ליד הזקן.
"נערי, ליבך נשמע כאוב, קרה משהו?" שאל הזקן, "גיליתי שהאדם שאני אוהב חושב שאני בדיחה והוא לא אוהב אותי בכלל" אמר טאהיונג, הכאב התחדש.
"נערי..אהבה נמצאת במקומות שלא חשבת שיהיו",
הזקן חייך חיוך שמח, כמה משיניו חסרות. "אתה חושב..?" שאל טאהיונג, תוהה לעצמו, מה מעשהו של הזקן.
"אני יודע" אמר הזקן, וקם מהספסל,
"להתראות נערי" אמר הזקן
"להתראות" מלמל טאהיונג עם ראש מושפל, "חג מולד שמח" אמר הזקן, למרות שחג המולד רק עוד שבוע.
טאהיונג התכוון להרים את ראשו, לענות בחזרה..
אבל הזקן נעלם.
YOU ARE READING
Truth or Dare// Teakook ✔︎
Romanceכששני אנשים נפגשים, כששני אנשים מתערבים ומתערבים על הדבר הנורא מכל. מתערבים על בן אדם. מה שבן אדם שיכור יכול לאמר , כוחן של מילים באים למעשים. "חובה עליך..." ספר חדש מבית היוצר angelTeakook😉
