ניקולס? "ניקולס?!" אמרתי הוא התקדם אלי בצעדים גדולים ראיתי את פניו הוא היה כולכך עצבני שוריד הופיע באמצע מצחו הוא תפס את ידי בחוזקה וגרר אותי אחריו
"אתה מכאיב לי ניקולס.." אמרתי הוא לא הקשיב לי הוא היה מרוכז בלקחת אותי. הוא אמר לשומר שיתפוס את האיש הזה ויקח אותו למרתף.
רגע תומר? לא זה לא מגיע לו אני חייבת לעצור את זה בדרך כלשהי . נכנסנו לתוך חדר במועדון הוא הכניס אותי ונעל אחריו את הדלת ברז של דמעות יצא מעיניי הוא רק הסתכל עליי במבט שאי אפשר לפענח .
אני רעדתי . התקדמתי אליו בצעדים קטנים עד שהנחתי את ידיו על חזהו . הרמתי את ראשי ואמרתי "ניקולס... בבקשה אל תפגע בו . אנחנו חברים הוא.. טוב הוא הב...ן זו..ג שלי" אמרתי גם בגלל שניקולס לא יחשוב שתומר כפה עליי את זה וגם כדי לנסות להוציא את תומר מהבלגן שהוא הכניס את עצמו. יותר נכון את שנינו.
בכיתי עוד יותר גם מהתסכול וגם בגלל המבט הלא מפוענח שנמצא בפניו של ניקולס "בן זוג...." ניקולס חזר על דבריי עם קולו העמוק והנוקשה "תרימי אליי את הראש" הוא ציווה הרמתי את ראשי
"מה חשבת? שלא אמצא אותך? את חושבת שאין לי קשרים בכול מקום בעולם הזה?" הוא אמר וגיחח אבל מבטו עדיין נשאר רציני "אני אני..." אמרתי אבל הוא קטע אותי "היום בערב אנחנו טסים חזרה לשיקגו . את לא יוצאת יותר מגבולות שיקגו גם אם את רוצה לבקר את ההורים שלך הם יבואו לשם . זה מובן?"
הוא שאל "אתה..אתה לא יכול לעשות לי את זה" אמרתי בקול חנוק מדמעות "אני דווקא כן יכול לעשות את זה... את נעלמת לחצי שנה? את תחזירי לי את החצי שנה או בעצם תתני לי את כול שארית חייך?" הוא חייך חיוך ערמומי הוא מרוצה מהמצב . הרגשתי שראשי מסתובב והדבר האחרון שראיתי זה רק שחור.
קמתי הסתכלתי סביבי והייתי בתוך חדר בתוך מטוס .
הסתכלתי לעבר הדלת מכייון ששמעתי אותה נפתחת ניקולס נכנס פנימה הוא התקדם אליי עלה על המיטה והיה מעליי אני רעדתי . פחדתי..
הוא הולך לאנוס אותי עכשיו? ראשי היה מלא במחשבות וגבותיו של ניקולס התכווצו אני חושבת שהוא שם לב .
"תירגעי , אני לא הולך לעשות לך שום דבר" אמר "אני רק אנשק אותך" המשיך "פה" נשק לצד ימין של פי "ופה" נשק לצד שמאל של פי "ניקולס" נאנחתי הרחתי בפיו ריח של אלכוהול . הוא הסתכל עליי ועיניו נצצו הוא התקרב אליי "לא כשאתה שיכ.." הוא קטע אותי בזה שטרף את פי .
קולי השמיע אנחות והנשיקה בלעה אותן . הרגשתי בנשיקה שניקולס היה אגרסיבי שהוא היה עצבני על זה שברחתי ,על זה שבחרתי בעצמי לפניו .
איך אני מסבירה לו שאני בכלל לא מכירה אותו? איך אני מסבירה לו את זה מבלי להוריד מהאגו ומהכבוד שלו? אתם יודעים אני גדלתי לאבא שהוא קאפו ונאלצתי לראות יותר מידי סיטואציות שאבא שלי צועק על אמא שלי ומרים עליה את היד .
הנשיקה החלה להיות אגרסיבית יותר מידי זה כואב לי אבל אני מפחדת להפסיק איך אפסיק? הוא שיכור . "ניק.." ניסיתי לדבר אך הוא עצר אותי כשהמשיך לבלוע את שפתי תפסתי את חולצתו עם כפות ידיי וניסיתי שהוא יקום ממני.
הוא עצר את הנשיקה והתקדם לעבר צווארי התנשמתי הנשיקה לקחה ממני את כול הכוחות שיש .הרגשתי שהוא נושך את צווארי וידעתי כבר מה הולך להישאר שם ...
הרגשתי רע עם עצמי שנתתי לזה לקרות שנתתי לו "לסמן אותי" זאת לא אני .
וזה לא הדרך שרציתי. זאת לא הדרך שבכלל רציתי לחיות בה ,
הכי מצחיק שברחתי מכול זה אבל הכול חזר לי כפול 2 יותר גרוע .
הבטחתי לעצמי שאעשה הכול כדי שאוכל להגשים את עצמי כבר הייתי בדרך להצליח הייתי בדרך .
אני כול כך מפגרת שחשבתי שאצליח להתעלות על המאפיה להצליח להרחיק אותם ממני .
ומה אני רציתי בסך הכול? להיות רופאה? זה כול כך הרבה לבקש? דמעה ירדה מעיניי כשהבנתי שהפעם לא אוכל לעשות שום דבר.
אני מרגישה שהחיים צוחקים עליי.
היי לכולן אחרי הפסקה די ארוכה (גם בגלל הלימודים שהייתי חייבת להשקיע)חזרתי ואני מפעילה בכול הכוח כול יומיים יעלה פרק.
אני מקווה שהיו לי צפיות כמו פעמים קודמות..
מקווה שאהבתם אשמח שתלחצו על ההצבעה ותגיבו את דעתכם כמו תמיד .💞
YOU ARE READING
Play with my heart .
Romance•סיפור לא גמור •כול הזכויות שמורות לי . ~~~~~~~~~~~~~~~ הוא ראש מאפיה של שיקגו , כשאתה נכנס לטריטוריה שלו אתה לא יודע למה לצפות, הוא אכזרי חסר רגשות לא אכפת לו משום דבר ושום דבר לא מעניין אותו . טעות אחת ואתה מת . כולם מפחדים ממנו , השמועות שרצות סב...
