חלק 16 זיכרונות רעים

817 26 14
                                    

ניקולס הבחין בדמעה שזלגה מעיניי הוא הרים את ראשו ובחן אותי כך שדמעותיי נפתחו כמו ברז . הוא לא אמר מילה הוא פשוט קם ממני ויצא מהחדר נשפתי אוויר אלוהים תודה .

הרגשתי נשיקות רכות על צווארי נאנחתי זה בטוח ניקולס..."ניקולס" במקום להגיד לו להפסיק אמרתי את שמו הוא נישק אותי במורד צווארי עד שהרגשתי שהוא נושך ומוצץ את עורי בכאב . זה כואב לי אני רוצה שזה יפסיק למה הוא לא מפסיק? פתחתי את עיניי וראיתי אותו .

פלאשבק מהעבר גיל 5:
*אזהרה⚠️*
"הוו שלום " אבא אמר כשפתח את הדלת לחברים שלו מישל ונינו אני אוהבת אותם , במיוחד את נינו שתמיד נותן לי ממתקים זה ממתקים מאוד טעימים ראיתי שנינו מסתכל עליי והוא סימן לי בידו ללכת לחדר תמיד שהוא מסמן לי ללכת לחדר הוא נותן לי ממתקים "ישש" אמרתי בלחש והתקדמתי לעבר חדרי
דפיקות נשמעו בחדר "כנס" אמרתי נינו הסתכל עליי ואמר "שלום לילדה הכי הכי אהובה על..." הוא חיכה שאמשיך "עליי!" אמרתי בהתרגשות "נו...נינו איפה הממתקים????" אמרתי בהתרגשות "טיפשונת תחכי בסבלנות " הוא המשיך ואמר "קודם כול את תתני לי מתנה ואני אתן לך אחרי זה" אמר "מה אתה רוצה שאתן לך? חוברת של הלו קיטי? היום אמא קנתה לי" אמרתי במבט תמים "לא , לא במובן הזה היילי" אמר והתחיל ללטף את שיערי בעדינות והסתכל עמוק בעיניי הוא הרים אותי ושם אותי על המיטה הוא היה מעליי "רגע אנחנו משחקים ברופא וחולה? אני אוהבת את המשחק הזה!" אמרתי הוא גיחח "לא , דומה" אמר .
הוא הרים את שמלתי והוריד את תחתוניי הקטנים "דוד נינו מה אתה עושה?" שאלתי "שש..." אמר תוך כדי שהוא מוריד את מכנסיו ואת תחתוניו "הכול היה בסדר...." הוא אמר הרגשתי כאב מפלח את גופי .

קמתי בבהלה כשכול גופי מזיעה חם לי . שמעתי "היילי.." הסתכלתי לצד וראיתי את ניקולס יושב לידי , הייתי כול כך מבוהלת שלא שמתי לב .

"למה...למה אתה פה?" שאלתי בעודי מתנשפת מנסה לעקל את מה שחלמתי . "שמעתי אותך צורחת " הוא אמר בפרצוף שקשה לי לפענח האם הוא כועס? עצוב ? מתחרט? אוף .

נמאס לי לנסות להבין מה הוא חושב על מה שקרה לי האם הוא חושב שאני השתגעתי?

"אנחנו צריכים לרדת נחתנו" הוא אמר ישבתי על המיטה והסתכלתי על פרצופו במבט אדיש "קרה משהו היילי?" שאל הרגשתי זעם , זעם על החלום שחזר לי לאחר הרבה שנים זעם עליו שהביא אותי למצב הזה וכול מה שחשבתי באותו רגע יצא מראשי .

"אין לי בעיה להיות אשתך , אני לא הולכת לשכב איתך בשביל זה יש את הפילגש שלך אתה זוכר? וגם לי יש חבר שקוראים לו תומר לידעתך" אמרתי אבל רציתי להמשיך את דבריי אבל ניקולס קטע אותי "א..." "לא ניקולס תן לי לסיים" אמרתי "אני אבוא איתך לאירועים חשובים תו לא . ניקולס אתה קיבלת את הגוף שלי אבל לא את הנשמה שלי . אני תמיד אהיה פה בסביבה לידיך עד מותנו לא? גיחחתי אבל הנשמה שלי לא תהיה שלך אף פעם ."

קמתי מהמיטה שמתי את נעליי והתקדמתי לעבר היציאה מהמטוס.

אני וניקולס נסענו ברכבים נפרדים לאחר נסיעה של לפחות שעתיים הגענו לבית ענק יותר גדול מהבית של ההורים שלי פי כמה .

מסתבר שליד הבית שלו יש חניון של כול הרכבים שלו כי לשם נכנסנו לניקולס יש אוסף רכבים . אני הייתי בשוק . אחד השומרים של ניקולס פתח את דלת הרכב "הייתי יכולה לעשות את זה לבד" וכמובן שהשומר הביט במבט אדיש רק עכשיו שמתי לב כמה השומרים של ניקולס והוא דומים גיחחתי לעצמי .

"ניקולס כבר למעלה הוא מחכה לך שרה תלווה אותך אליו". אמר השומר והלך "רגע מי זאת ש.." "אני" הסתובבתי אחורה וראיתי אישה צעירה אני חושבת שהיא לפחות נראת בת 30 .

אם ניקולס לא שכב איתה פעם אחת.. חשבתי לעצמי  "בואי אחריי" התקדמנו לעבר המעלית של החניון.

וואו הבית כול כך יפה ממבפנים לא תיארתי שככה הבית של ניקולס יהיה ..מרוב התפעלותי לא שמתי לב שניקולס יושב בסלון ושותה משקה חריף "אדוני" שרה אמרה ויצאה מהסלון.

הסתכלתי על עיניו והוא על שלי "בואי שבי לידי ." אמר בקולו הצרוד והעמוק שגרם לי לפרפרים ודווקא לא בבטן .

אני מודעת לזה שאני נמשכת למראה של ניקולס ,  זה לא סוד שהוא מהמם שהוא לגמרי הטייפ שלי .

ונכון גם אבא שלי עוסק בדברים האלה וזה בעצם העולם שלי ומהתחלה ידעתי שאני צריכה להתחתן עם גבר מאפיה.. הבעיה היא שהייתי בהכחשה כול השנים האלה אני תיכננתי קודם להגשים את עצמי לעשות דברים שאני אוהבת ורוצה .

עד שהתבגרתי והבנתי שאני צריכה להיות רק "אשתו של .." וזה כואב . תחשבו שהמאפיה פשוט תולשת חלומות של ילדה קטנה בת 5 שכול חייה השתנו בגלל ערב אחד שהרס לה את החיים ומאז..
היא חולמת  להיות רופאה, להציל חיים .

פרק ארוך וקשה... אשמח שתגיבו מה דעתכם ותלחצו על ההצבעות .💞

Play with my heart .Where stories live. Discover now