My Photographer. Y

ריאן פול

שהרמתי את עייני בין השניות למראה הבחורה בעלת הקול הביישן שצימצמה כל רווח שנותר בנינו גיליתי בחורה קטנה כל כך, הו אלוהים רק ישבתי והרגשתי כמו ביגפוט לידה.
בלי להסתובב היירכים האלו גילו לי חתיכת ישבן מעוצב, לא ייכלתי לדמיין מה עומד בצד השני של הפאקינג ג׳ינס המזויין הזה, הרגליים שלה היו קטנות ככה שהצחיק לראות עקבים שנותנים רושם של ״זיין אותי עכשיו״ על ילדונת כזו תמימה. לרגע ברח לי גיחוך מרשים.
הבטן שלה הייתה צרה ומפוסלת בקו ארוך שהסביר כמה היא מחוטבת, ואז הבטתי לתוך זוג עיינים גדולות צבועות בחום שהיו נראות מעט כועסות אך רק הוסיפו לתמימות שלה סקסיות אלוהית, שפתייה היו עבות וצבועות באודם שרק הדגיש אותן יותר וניסיתי לעזעזאל למנוע מהמחשבות המלוכלכות שלי להמשיך לרוץ בראשי, היו לה הרבה נמשים יפים ועדינים והיא לא פחדה להסתיר אותם כמו לא מעט הדוגמניות שהיו מטביעות את עצמן במייקאפ בצילומים. רק מרגע של מבט בה הרגשתי את הזין שלי עומד, אלוהים ריאן מה אתה איזה בתול בן 15?
ראית כל כך הרבה בחורות יפות וחסרות לבוש תירגע.
היא הביטה לי בעיינים ללא פחד, ככל שהתעמקתי ככה גם היא, אני נשבע שאם יש רגעים שאומרים שהאווירה הייתה מדברת בעד עצמה במצב שלנו היא הייתה פאקינג גונחת, וזה מצחיק לעולם לא הרגשתי את זה ממבט על פאקינג בחורה. או פאקינג ילדה?
אלוהים אני מקווה שאני לא מפתח מחשבות של פדופיל.
זרקתי לה חיוך מפלרטט והרגע היפה שלנו נקטע במהירות די חדה ולא מפתיעה כשהילדה הזו סטרה לי בחוזקה.
וזה די כאב אני חייב להודות, לעזעזאל זילזלתי בגודל שלה, כנראה שהיא מתאגרפת לא מעט.
״אתה חתיכת חוצפן ודפוק״ היא רקעה בנעלייה והסתובבה
שבין השניות שאני מעכל את הסיטאוציה עייני הבחינו בלא אחר מנואה ג׳ארד האגדי. חברי הטוב עוד מגיל הנעורים, הכרנו לפני שנים מחברים משותפים ואני והוא היינו במסעות עם הבחורות והמקומות הכי משוגעים שהיו.
עד שגדלנו, כן?
הוא עצר את אותה ילדה יפה שברגעים אלו נחסמה על ידי חזהו ונתנה לי לבחון את הישבן החתיכת אלוהי שלה.
אלוהים... בחייך בחור, אתה יודע שישבנים זה החולשה שלי. מה היא עושה? גרה בחדר כושר? או שאולי זה גנים.. כן די בטוח, שנים של סקוואטים לא יבנו דבר כזה.
״מה את עושה לעזעאל בייב שיילה?״
אז לדבר הזה יש חבר?
האם אני מתבאס כמו ילד בן שש? לא. ממש לא. תצא מזה ריאן.
״עומדת ללכת. אני רוצה לחזור לניו יורק עכשיו, אתה יודע נואה שזה לא חלק מהסכם החוזה שלי״
היא הצביעה בעוינות עליי. והנה הוא שוב קם....
ייכלתי לשמוע אותו כמעט אומר זה לא אשמתי שהיא יותר סקסית שהיא עצבנית עלייך.
אז נואה הסוכן שלה? חיוך טיפשי פשוט פרץ לי בתחמנות וייכלתי לשמוע אותה מקללת אותי ולא בחירשות, אבל נהניתי מהסיטאוציה. כי הרגשתי שמשהו בה היה הדדי למשיכה. ידעתי בקלות לפעמח את זה בבחורות.
״אולי תירגעי, תישארי פה ותסבירי לי מה קרה״ הוא משך את יידה והתקדם אליי
״קילר!״ נואה חייך שהבחין בי ומשך אותי לחיבוק שבין השניות הילדונת העצבנית ואני גם התקרבנו ואני רק המשכתי לחייך ולעצבן אותה.
״נואה!״ היא נבחה והתרחקה.
״סליחה סליחה, גברת עצבים״ הוא ציחקק
״מה נשמע אחי?״ החזרתי לנואה והתעלמתי מהמבטים הרוצחים שהיא שלחה לנואה
״מעולה קילר, אבל לא חצי מהמעולה שלך״ הוא קרץ לי
״בחייך אחי עבר שנים מאז הכינוי הזה״ הוספתי נזכר במאורעות העבר ומרגיש זקן
״אתה עדיין הקילר הכי חד בסביבה, שמעתי שיצאת עם שרה ג׳ונסון לאחר הצילומים לווג, האם זה נכון?״ הוא שאל
״אוי...״ גירדתי את שיערי במבוכה ״זה היה חד פעמי לחלוטין, דבר בין לילי אתה מכיר אותי נואה״ התווידתי
שחיוך ענק פרץ על שפתיו ״אמרתי קילר או לא אמרתי?״ ציחקקנו יחד.
״אז מה הבעיה עם הפרינססה?״ מבטו של נואה חזר לשנינו ולא רק אליי.
״החבר החרמן שלך ביקש ממני להתפשט!״ היא צעקה
״אה, אז אתם באתם להיום... ברח לי לגמריי מהראש.״ שיפשפתי את מצחי.
״אני בטוח שקרתה כאן אי הבנה, נכון ריי?״ נואה שאל
״כן הייתי אמור לצלם את קאיה גרבר היום, היא מגישה אלבום חדש, והוא כן בעירום״ ציחקקתי מהמחשבה ששחכתי שהסכמתי לצלם את הדוגמנית של נואה. דווקא של נואה. ״אבל הזזתי אותה בשבילכם. זה פשוט ברח לי מהראש״
״קאיה גרבר? הייתה אמורה לעמוד פה בעירום? מלפנייך?״ עייניה של אותה בחורה נצצו הרשתי לעצמי להתקרב כדי לענות לה
״כן, תתפלאי אבל יש הרבה בחורות שהיו מתפשטות עבור הבחור הזה״ לחשתי לה וחייכתי שמבטה בין השניות הפך לזעוף ״נואה!״ היא צרחה בכעס מסמנת לו שהיא עומדת לאבד את זה וזה שוב... עשה לי את זה. בחייך ריאן אתה דפוק.
נואה כיחכח בקול עבה וסימן לי להתחרט על דבריי ״בחייך, התכוונתי לבחור הזה״ טפחתי על המצלמה שישבה על צווארי והיא בתגובה רק החזירה גלגול עיינים.
״אוקיי חברים, תשמעו אני באתי לאל איי עם ים עבודה וסוכנות שלמה שמחכה לי במלון לתצוגה חשובה מאוד. אז בואו תשלימו וניתן ליום הראשון של הסט לעבור בקלות.״ נואה פקד
״בחייך נואה? תשאיר אותי לבד איתו?״ היא התייפחה
״זה לא כזה נורא, יש אומרים שאני צלם מאוד מוכשר״
״הוא באמת! תסמכי עליי בייב שיילה. אהיה פה עד שש״
נואה התעסק בטלפון וחייג למישהו ולחש לה משהו בצד שהיא נרגעה ולאחר מכן נעלם.
היא גררה את עצמה אליי בחוסר נינוחות, ״בוא נתקתק את זה. איפה הבגדים?״ היא שאלה שסימנתי לה בעייני, ורגע לפני שהיא פסעה במהירות למתלה הבגדים תפסתי את יידה ומשכתי אותה קרוב.
זה היה שוב. ההרגשה החמה הזו, והפעם היא הייתה ממש חמה לילדונת, כי היא סוף סוף הרשתה לעצמה להתעמק לי ללא עצבים בעיינים.
״בואי נעשה התחלה חדשה״ הצעתי
מבטה לא הבין אך היה מוכן לשמוע
״אני ריאן פול״ הושטתי את יידי
״ואת?״ חיכיתי למענה די ארוך ממנה... בחיי, הבחורה הזו עקשנית.
״אולי פשוט ניתן לכל אחד לעשות את העבודה שלו ונסיים עם זה?״ היא המשיכה ללכת והפעם משעתי אותה ממש קרוב.
יותר מדי קרוב. העיינים שלה היו מרותקות בשלי, ואני נשבע שעוד חצי מטר, והייתה מתנפל חזק על השפתיים האלו שלה.
״או שאולי, נעשה את זה נחמד, ותגידי לי את שמך, הא?״
״שיילה, שיילה בראון״ היא מיהרה להגיב ולהשתחרר מאחיזתי הקרובה
״נחמד יותר ככה לא?״ קרצתי לה
״אני צריכה ללכת למדוד.. את ה..שמלות..״ היא הסמיקה וברחה לתא המדידה.
מאיפה נחתת עליי, שיילה בראון?
כשהתחלנו לצלם ייכלתי להישבע שהמצלמה חלה עלייה.
כל תמונה שלה הייתה יותר אגדית מהקודמת.
היא הייתה אגדית.
״שלום לכם״ נואה בדיוק נכנס שסיימנו, עם חבילת קרטון וארבע כוסות של סטארבקס.
״שחור חזק״ הוא הגיש לי ״קפה קר עם קצפת מעל״ הביא לשיילה
״ומאצה לאטה״ אני ושיילה אמרנו בו זמנית והתגלגלנו מצחוק
״מה הבעיה בזה? חבורת כפויי טובה״ נואה קיבץ את גבותיו
״זה משקה של כוסיות״ שיילה הוסיפה ״לא זה לא. נכון ריאן?״ עייניו של נואה התחננו לגיבוי ובכל זאת עייניה של שייליה הכריעו ניצחון מראש.
״מממ... תשמע, אני יכול להגיד לך שג׳יגי שותה מאצה לאטה והיא כוסית על חלל.״ הוספתי ששיילה לא הפסיקה לצחקק. וזה היה שווה את זה.
״בחייך אחי! ברוס ביפור הורס!״ הוא אמר שצחקנו ושיילה ונואה החלו קרב מכות בניהם.
״ניצחון, ניצחון!״ היא סגרה עליו שהוא לא וויתר.
״אני אפליץ עלייך״ הוא אמר וידעתי שהוא לא מאיים וספר עד לפצצת הריח
בשלוש כבר הריח התפשט והרג אותנו ״דביל״ שיילה כמעט נחנקה
״אחי, מה אכלת?״ שאלתי בסירחון
״מאצה לאטה״ הוא חייך בערמומיות.