My Photographer. Y

שיילה בראון

״אז את אומרת לי שזה ריאן פול שמצלם אותך?״ היא המשייכה לרייר על מסך הטלפון שלה מביטה בהלם בגוגל תמונות שלו.
״כן זה הוא״ אישרתי והתייפחתי על המיטה בשעמום
״גירל! הוא אליל יווני. תעשי משהו לפני שאני נשבעת שאטוס במטוס ואעשה משהו בעצמי״ היא אמרה שציחקקתי ״מה מצחיק?״
״שאני סוף סוף מבינה את המשפט אל תשפוט את הקנקן אלא מה שיש בו״ ליפפתי מסכת בד חדשה על פניי מחברת האיפור שייצגתי אותה ונכנסתי למתחת לשמיכה
״שזה אומר?״ היא ניסתה להבין
״הבחור הזה יפייפה מבחוץ אבל ממש לא מבפנים, הוא חתיכת פוץ ושחקן שחושב שהוא יכול להביא כל בחורה ולעשות בה כל מה שייחשק לליבו רק כי הוא פרצוף יפה ומוכר״ אמרתי את דעתי בנוקשות.
״אז הוא ג.ש.ו.מ.?״ היא התנשפה בבאסה.
״כן״ עניתי ללא ספק.
לפני שתתבלבלו ותתהו מהו הוא המושג המדהים ׳ג.ש.ו.מ׳ הוא בעצם קיצור של המילים = ׳גבר שחקן ומורעל׳ אני ולאה המצאנו את זה עוד בכיתה י׳ שהכרנו את מלך השכבה האגדי בריאן גורג׳ הוא לחלוטין היה ההגדרה המושלמת למשפט הזה.
וישנו עוד סוג במילון שלנו ׳ג.ט.מ.ו.נ׳ שזה הגרסא המשובחת במילון שלנו שהיא בעצם = ׳גבר טוב מושך ונאמן׳ שבדר״כ הייתה תואמת רק לגברים שהיינו צופים בטלנובלות הספרדיות בערוץ 9. כן עלייך אני מדברת חואן.
״טוב. ידעתי שזה טוב מדי בשביל להיות מושלם״ היא ציחקקה שהסכמתי
״הוא רחוק מלהיות מושלם״ הוספתי במרירות
״וקוואבנגה!״ צרחה נשמעה שנואה בין השניות קפץ עליי כמו משוגע
״לא אחר מנואה ג׳ארד״ קולה של לאה התכווץ
״אני יודע שזו את בייב, ואני יודע שאת התגעגעת אליי״ נואה חטף לי את הטלפון ודיבר עם לאה ושמעתי רק כמה צרחות והתקף צחוק בלתי פוסק של נואה.
מתברר שלאה הייתה דלוקה עליו בתיכון, הוא היה הקראש שלה מהצהובונים שהייתה קונה תמיד עבורו במכולת השכונתית, ושגדלנו ודרכנו התפתלו והיא הכירה אותו הם נהפכו לאויבים-חברים והיא הבינה כמה הוא יצור מטופש וילדון שונה לגמרי מהגבר אלפא שהייתה מאוהבת בו אז.
אז נואה כהרגלו חולה על להציק לה על זה, אבל אני אומרת שבכל שנאה יש אהבה.
״אולי תעוף לי מהמיטה למיטת הילדים?״ חטפתי את הטלפון שלאה המשיכה לקלל אותו לאוויר והנחתי את הטלפון בצד לתת לה לשחרר קיטורים מעט.
״חה חה חה. אני בן ה27 ואת הילדה, זה אומר שבה ביי״ הוא החמיץ לשון כמו ילד קטן
״בן 27 אבל מתנהג כמו ילד בן 12!״ טענתי בכעס
״שייל אני חושב שזה מעולה. אנחנו כל הזמן מתקדמים, לפני יום קראת לי בן תשע, והיום זה 12. הפרש לא קטן אני מאמין שעוד נגיע ל27 בקרוב״ הוא ציחקק שגילגלתי עיינים
״אתה ביקשת את זה נואה״ הזהרתי והחלתי במתקפת בעיטות ברגליים להעיף אותו מצדי המיטה
נואה ניסה להאבק אבל תנועה אחת לא ״נכונה״ בחבילה שלו והוא יבב מכאבים על הרצפה וגרר עצמו למיטת הילדים ואני חייכתי בניצחון לעברו.
״היי ילדה! זו עבירה לא חוקית. את עוד תשלמי על זה״ הוא כעס
״לילה טוב נואה. ותשתדל לשלוט על הנחירות שלך.״

למחרת בבוקר קמתי באנרגיות חדשות לבשתי על עצמי גינס קצר שהיה מושלם לרוח החמימה ששבה עלינו, וחולצת בטן יפה ואת המגף עקב במזורגג היחיד שהבאתי. התחרטתי על זה כל כך. תזכירו לי לא לשמוע ללאה פטריקסון פעם הבאה.
״יצא לי להביט בכמה תמונות, ריאן הוא תיש עקשן והוא שונא להראות דברים חפני תוצאה גמורה אבל הצלחתי והם מדהימות״ נואה נכנס לשכונה שלו
״או שאני מדהימה?״ חייכתי אליו
״או שריאן עושה עבודה ממש טובה״ נואה אמר שנחרתי בוז.
הפעם נואה נחרד לחפש חנייה מזורגגת, אז הוא פשוט שם אותי על פתח הדלת והבטיח שיחזור היום מוקדם יותר.
לא רציתי שייזנח את שאר הדברים שהיו לו לעשות, כי היה לו הרבה.
מלבד שהיה הסוכן שלי, חצי מהסוכנות שנמצאה באל איי הייתה מוטלת עליו הוא היה צריך לדאוג לכולם ולהספיק להיות ב5 תצוגות.
אבל זה היה חסר טעם כי אם נואה אמר שהוא יגיע מוקדם, אז הוא יגיע מוקדם.
נכנסתי שוב לבית הענק, והפעם הרגשתי שהיה מוקדם מדי כי לונה הכלבה של ריאן עוד נמנמה נכנסתי באיטיות וניסיתי לא להעיר אותה, עליתי במורד המדרגות וניסיתי להיכנס לחדר של הצילומים שהיה נעול.
שהחזרתי את עייני למסדרון הבטתי ביד אלוהים שקמה הרגע משינה.
זה היה ריאן, בבוקסר שחור של קלווין קליין, שהתאפקתי לא להביט בחבילה שלו שצרחה זקפת בוקר לא קלה.
ופלס גוף מרשים, בצבע קרמל שנגד לחלוטין את המראה האירופאי והבהיר שהיה בעייניו ובשיערו.
על בטנו נחו ששת קוביות מרשימות שהוכיחו שכן נטה להתאמן, אך עצם העובדה שלא היו מוגזמות גרמו לי להבין שלא יותר מדי.
בשורש הבטן התחתונה למשפעה בלטו עצמות בולטות וסקסיות שגרמו לי לנסות לעצור את מחשבותיי על מה שפאקינג ממשיך למטה משם.
זרועתיו התמלאו בשרירים ובפרקי ידיו היו ורידים בולטים.
עייניו היו ישנוניות אך שהבחינו בי מיד חייכו. הוא היה חתיכת דבר, דבר שלא ראיתי בכל חיי. ועוד כזה מקרוב? זה היה תענוג לעיינים. מחשבותיי הסכימו.
״או.. אני אני מצטערת.״ גימגמתי ועצמתי את עייני במהירות.
הרגשתי את עורפו וכל גופו הערום צמוד אלי מבלי לפקוח עייני, ידעתי שהוא קרוב מאוד אל גופי כי הרגשתי את הנשימות החמות שלו עליי
כשכבר הרגשתי שהוא ניתק כל ריחוק בנינו והיה צמוד עד שאפינו התנגשו ועובר אורח היה למדי בטוח שאנחנו עומדים לפרוץ בנשיקה סוערת פקחתי את עייני
הבטתי בו מסוקרן ומחוייך למעט השניות פשוט נתנו אחד לשנייה לסקור אותנו, את העיינים של שנינו בלי פחד, את השפתיים האף.
המבטים היו ככ עמוקים ונוקבים, אם זה היה אם אדם אחר לבטח הייתי מפחדת מהם אבל איתו? פשוט נהניתי מהם. נהניתי לחקור אותו, ויותר מזה נהניתי לראות כמה הוא אוהב לחקור אותי.
כיחכחתי בגרוני כי הרגשתי שעוד רגע נוסף והוא לא ישלוט בעצמו או אני או לא יודעת מי ואלוהים יודע מה ייתרחש.
הוא פצה את שפתיו היפות ואמר ״אלוהים שיילה, בחיים לא ראית בחור בתחתונים אה?״ הוא קרא אותי לגמריי שמבטי האדים.
״ובכן, תמיד יש פעם ראשונה״ הוא התקרב אלי צמוד צמוד הפעם זה היה ממש ממש, הוא רכן לאוזניי והזיז את שיערי שקפאתי במקומי, הרגשתי את כל שיערותי בגוף קמות לתחייה ממגעו וקולו המצמרר לתוכי
״את נשענת על הדלת שאני צריך לפתוח אותה״ קולו ציחקק שבין השניות קפצתי והוא תקע מפתח בדלת ופתח אותה.