My Photographer. Y

שיילה בראון

הרכנתי את שני היידים שלי בחמימות סביב מותנייה של סבתי וחיממתי אותה שהרגשתי אותה מעט רועדת.
הקור המוגזם של ניו יורק בינואר היה בלתי סביל עבורנו אף שחיינו כאן כל חיינו, המזל לא היה בעדנו והאח לא חימם מספיק כי אזל לנו כל העצים שקניתי השבוע.
לעזעזאל איתך ניו יורק, למה את חייבת להיות כזו קרה?
נישאר לי מזומן בארנק אבל המחשבה על לצעוד כמה בלוקים עד לסופר מרקט השכונתי עוררה בי כמעט היפותרמיה. לעזעזאל איתך שיילה, היית צריכה להוציא ממזמן רישיון.
״תה חם יעשה עבודה מעולה״ ננה (סבתא) קטעה את מחשבותיי
״אל תקומי״ עצרתי אותה מלקום על רגלייה העייפות, והתקדמתי למטבח
״איי שייל, עד מתי תיקחי הכל על עצמך?״ קולה של ננה נשמע בין הדי הדירה שלנו
״אני חושבת שאת מגזימה״ נסוגתי לעמדתי הקבועה כי כבר ידעתי את דברייה שהכו בי ברגעים הללו
״את צריכה בחור. את בת 23 ומעולם לא היה לך חבר. שלא תביני לא נכון אני חושבת שזה נהדר, ואוי אלוהים שישמור שלא נדע מה בנות עושות עם הבתולים שלהם בחוץ. אבל הגיע הזמן לחבר שיהפוך לבעל. אחד שידאג לך, מספיק לקחת הכל על עצמך, תתני למישהו לתת לך להרגיש לראשונה בחייך ילדה״.
השלכתי שני תיונים לכוסות המלאות במים חמים, והוספתי לעצמי מעט סוכר, לא השבתי לדברייה כי ידעתי שהם נכונים, ננה היא הייתה והיא עוד אישה חכמה, היא גידלה אותי שאמי שהתפרנסה מעבודות חשפנות זרקה אותי ביידיה ומסרה שאיתה יהיה לי חיים נוראיים, והיא לעולם לא תוכל להעניק לי חיים כמו שמגיע לי. בולשיט. היא הייתה יכולה, היא הייתה יכולה להשתקם, ולצאת מבעיות האלכוהל המחורבנות שלה ולפתח דף חדש בתור פקידה, או עובדת סופר-מרקט או לעזעזאל איזה פאקינג עוזרת בבניין עסקים מחורבן. היא פשוט עשתה את הדבר הקל ביותר, לברוח.
והשותף שלה לקיומי, לא פחות גרוע. בסה״כ ״גבר״ חרמן שחיפש סיפוק מיני מערב משעמם שהפך בין שניות לתינוקת שלעולם לא רצה בה. ילדה לחשפנית? זה לא התאים למר המכובד, ננה אומרת שהוא מתחרט על כך בטוח, שהוא יודע מה הוא הפסיד. אבל אני חושבת שזה שקר, הצצתי יותר מדי פעמים בדף המחורבן שלו בפייסבוק, באישה בת ה40 המוצלחת והיפה, ובשני הילדים הקטנים שלא יודעים וכנראה לא ידעו לעולם על קיומם של אחותם הגדולה.
היה לי די והותר. לא הזדקקתי בשום אח או אחות, לא אב ולא אם, ננה מילאה כל מקום בחיים שלי באהבה, היא הייתה שם בטקס הסיום שלי, היא החברה הכי טובה שלי אבל גם של חברותיי.
היא שילמה על כל הספרים, הבגדים, הצעצועים שהיו אמורים להיות לי בתור ילדה.
אומנם בגיל 13 הילדות שלי לחלוטין נקטעה, יום אחד עברנו בקניון וסוכנת בפתאומיות ניגשה אלי עם הצעה שהייתה חלום רטוב של כל ילדה בת גילי
לדגמן.
הסכמתי, הרגשתי שאני חייבת. לא היה חסר לנו לעולם, אבל אני מניחה שרציתי לעזור כמה שאפשר יותר לסבתא וגם להיות עצמאית ולא להכביד עלייה.
נכנסתי לסוכנות ומשם זה היסטוריה, גדלנו יחד, הסוכנות הפכה לבינלאומית ומס׳ 1 בניו יורק.
בגיל 19 הסוכנות נקנתה על יידי מארק ג׳ארד, מיליונר.
ומאז הבן שלו נואה ג׳ארד נעשה הסוכן שלי.
מעבר לכך שהוא הסוכן שלי, הוא אחד מחבריי הטובים ביותר, נואה גדול ממני ב3 שנים כך שאנחנו כמו אחים.
הוא הפובריטו של ננה, אומנם היא לא מודה כי הוא שובב לא קטן, אבל הוא נכד שלה בדיוק כמוני אם לא יותר.
הטלפון צילצל וקטע את קו מחשבותיי, עייני הציצו על הכיתוב במסך הבית ׳נואה המלך שלי החתיך והמושלם׳ אוי לעזעאל מתי הדביל הזה הספיק לחטט ולשנות לי את השם שלו מבלי שאשים לב? הוא חמקמק כל כך...
״שלום לך!״ קולו היה שמח וייכלתי להישבע שחיוך מוצמד על שפתיו בגאווה
״ שלום נואה״ הגשתי לננה את התה שלה וישבתי על ידה
״נואה? הממ... את בטוחה שנואה? לי זכור שכתוב לך דבר שונה מעט בפאלפון״ הוא ציחקק ברשעות
״נואה אולי מספיק להיות תינוק?״ נחרתי בבוז
״אני תינוק?? את זו שהתערבה שהראשון מבנינו שיצליח לשנות את השם של אחד מבנינו בפאלפון יזכה בכל דבר שהשני ירצה״ הוא החזיר
״נו באמת נואה! זה היה בקיץ שעבר, עברו שישה חודשים מאז!״ ניסיתי לזכות בחמלתו
״לא לא, המשימה הושלמה גברת שיילה את את חובך עוד תתני.״ קולו קבע
״אוקיי״ אישרתי בחוסר אונים
פעם שעברה שהתערבנו על משהו טיפשי שכזה ואני ניצחתי הכרחתי אותו לצלם לבן דוד הגיי שלו שיש לו קראש רציני על נואה את התחתונים המשולשים שלו שיותר מדי... פתוחים בואו נגיד ככה, ולעזעזאל, אני מתחרטת על זה יותר מאי פעם. אבל היי, איזה מין דפוק מסתובב בארון עם תחתונים כאלו חשופים??
״והינהההההה האלוף חוזר למגרש!״ שמעתי אותו מילל כמעט כמו זאב שמצא את הלהקה שלו אחרי חודש לבד.
״את מוכנה לזה בייב שיילה?״ הוא שאל ״אוי לא...״ התחלתי להנמיך את הווליום של הפאלפון כי כבר חזיתי את הנעשה
השיר Theme Song של Rocky Baloba התנגן בקולי קולות
״אתה בלתי ייאמן...״ מילמלתי
״קדימה בייב שיילה, תגידי את זה.״ הוא חיכה לפזמון
״אתה הגדול מכל הזמנים, אתה הרוקי שלי, הגדול והמהולל לא אחר מנואה ג׳ארד״ אמרתי בתבוסה
״אווווו יההה בייבי!!! זה מה שאני אוהב לשמוע.״ הוא צעק בשמחה
״אולי תנמיך מעט נואה?! אלוהים ישמור חתיכת חוליגן קטן״ ננה התלוננה והתחלתי לצחקק נואה יצא להגנתו שהוא ניצח את הנכדה שלה בכבוד וגאווה והיא צריכה לשמוח בשמחתו.
התארגנתי ויצאתי לרכב של נואה שבא לאסוף אותי, השארתי לננה כסף למקרה שתרצה להזמין משהו לאכול אפילו שידעתי שהיא לעולם לא תיכנע לעולם האוכל המהיר ותכין אוכל בעצמה, אך עדיין להשאיר לה 20 דולר בפעמים שאני יוצאת הניח לי שלווה על הנפש.
ההתראה של נואה הייתה די קצרה. קלאסיק נואה.
תחבתי לתיק צד שלי כמה מוצרי איפור בסיסים ויצאתי החוצה כי אני נשבעת שעוד צפירה אחת של נואה וננה הייתה חובטת בו למוות עזבתי את הבית ונשקתי לשלום לננה.
עליתי על המרצדס המפוארת של נואה ושמתי לב לשריטה קטנה שנחה על יד הפנס שלו. כבר אמרנו קלאסיק נואה, נכון?
לא שזה ישנה לו, מספיק הודעת טקסט קצרה ויחליפו לו את הרכב או במקרה הרע יתקנו תוך שעה.
״שלום למפסידנית שלי״ הוא פתח לי את הדלת של המושב שהיה קרוב אליו, נואה אומנם רודף שמלות לא קטן, אך הוא לא נותן לאף אחד מלבדי ומלבד אביו כמובן לשבת קרוב כל כך אליו. הוא טוען שאני מיוחדת, ואני טוענת שאני היחידה שנותת לו להציק לה ולאכול לה את המוח ודי נהנית מזה.
אבל אם נהיה כנים יש בזה משהו נכון, נואה סוכן של הרבה דוגמניות בסוכנות, אבל הוא לחלוטין הכי צמוד ומשקיע בי, עוד מלפני 4 שנים שרק לחצנו יידים הוא התעקש עליי וכך נבנתה חברות נפלאה ומאוד טיפשית.
״אוי תסתום נואה לפני שארביץ לך״ גילגלתי עיינים וקפצתי על המושב
״את יודעת שמכות עושה לי את זה״ קרץ לי ויצא מהרחוב שלי שדפקתי לו מרפק
פתחתי את החלון הקטן מעליי שכלל מראה ומנורה והבטתי בעצמי
עייני היו חומות דבש זהות לגמריי לשל אמי. מה שלפעמים שנאתי, כי לפעמים להסתכל בהן יותר מדי הזכיר לי אותה
הודות לגנים הליטניים רייסי היו ארוכים ואפקט המסקרה איתם היה אחד הדברים האהובים עליי בעצמי.
גבותיי היו שחורות ומלאות, דומות לשיערי השחור פחם והארוך, מתחת להיכן שמרחתי מעט קונסילר פניי החלו להתמלא בנמשים, היו ימים שאהבתי אותם וימים שהיה נמאס לי מהם, אבל אהבתי במיוחד את אלו שעטפו את אפי.
שפתיי היו נפוחות ואם תשאלו אותי גדולות מדי, אבל ננה אמרה שזה טוב ושיהיה לבעלי מספיק כיף לנשק אותי, כן כן פרצתי ב״איו״ אחד גדול בפנייה. אל דאגה.
אם תשאלו אותי, הייתי די פשוטה, הסוכנות הייתה מלאה במיליוני דוגמניות שהרבה יותר יפות ממני, בלונדיניות משורטטות וגבוהות הרבה יותר ממני.
נשאתי למטר 60. הייתי נמוכה מאוד, אפילו מדי בעייני אנשים רבים בחברה בגלל זה לפעמים שנאתי את הגובה שלי. ובגלל זה נלקחתי לדוגמנות פנים, וקמפיינים של הלבשה בלבד, משהו שאולי שמחתי בו כי ההליכה שלי לחלוטין לא הייתה זהה לשל הבנות האלו על המסלול.
״כדור הארץ לשייל״ נואה שרק וקטע את מחשבותיי בפעם השלישית להיום ״דיברתי עם חבר מאוד טוב שלי ואני חושב שאת צריכה להיות שמחה״ הוא המשיך
״שמחה?״ לא הבנתי ״אנחנו טסים לסט חשוב ממש באל איי מחר״
״מה?״
״זו הזדמנות חד פעמית שלא תעזי לסרב כי אני נשבע שאם צריך אחטוף אותך ואזרוק אותך למזוודה שלי בלי רחמים״
״מי זה חבר שלך ולמה אתה מודיע לי רק עכשיו מה זה ואיפה ומתי״ הצפתי אותו בשאלות
״לא אחר מריאן פול״ מבט של נואה היה גאה בעצמו
״מי?״
״אוי אלוהים שיילה לפעמים אני לא מבין איך את בת 23 וחיה בתקופה של פאקינג ננה״ הוא צחק
״הוא אחד הצלמים המבוקשים בעולם פניתי אליו בספטמבר אבל רק עכשיו הוא נענה הוא עמוס בטירוף שלחתי לו תיק שלך והוא הסכים לדחוף אותנו כי הוא חבר די טוב שלי״ הסביר
״פאק. איך אעזוב את ננה בלי התראה? ועוד לאל איי? מעולם לא הייתי שם, חייבים? אולי נדחה את זה וזהו״
״שיילה בראון, הצילומים האלו יסדרו לך עשר שנות קריירה מובטחות, זה המאני טיים שלך״
״מחר את ב5:00 בחוץ עם מזוודה״ הפעם הוא כבר קבע