המעבר שהתחיל הכל

פרק 26

״אמה!!״ היא עוצרת לשניה ומתנשפת. ״לעזאזל ידעתי! מה את עושה כאן??, את יודעת מה זמן אני חיפשת-״ היא עצרה כשהיא רואה איפה הרגל של אמה נמצאת. שוק מופיע על פניה. נראה שלא אכפת לה שאני כרגע מת מכאבים, כי אמה בעטה לי בזין. אמה נראת נבוכה ומבוהלת כל כך כרגע.
״אוקיי.. אנחנו נדבר על זה אחר כך״,היא מצביעה אל אמה אצבע מאשימה. ״אני אחזור אחר כך. שלחי לי הודעה כש..תסיימו.״
״שיט, לא שרה!, זה ממש לא מה שנראה לך. אנחנו רק.. רק..-״  ״רק משחקת לי בזין עם הרגל שלך?״ התפרצתי.
פניה הפכו אדומות. ״לא!, כאילו..״ פניה עוד יותר אדומות ופאק אני רוצה לנשק כל סנטימטר בפניה האדומות.
״מה את עושה כאן? למה את לא ישנה?״ אמה שאלה כשהיא הוזיזה את רגלה במהירות והתרחקה ממני כמה שהיא רק יכולה על הספה.
״קמתי לפני עשר דקות, חיפשתי בכל הבית ולא מצאתי אותך. התקשרתי אלייך איזה עשרים פעמים, השארתי לך שלושים הודעות, ולא ענית לאף אחת מהן. השתגעתי!
לא הבנתי איפה את לעזאזל!״ ידה הימנית של אמה נשלחת אוטומטית לגרד את צווארה.

*רושם לעצמי: ידה הימנית נשלחת לגרד את צווארה כשהיא מרגישה אי- נוחות ומתביישת.*

״אבל עכשיו הבנתי למה את כאן..״ שרה קורצת לאמה, ויוצאת.
״לא,לא אל תלכי״. אמה קמה הספה והולכת אל שרה. ״לא לא זה בסדר. אני לא רוצה להפריע, בהצלחה יפתי.״ היא קורצת לה שוב, וחוזרת חזרה לביתה של אמה.
אמה נראת מבוהלת, כמו ילדה קטנה שנאבדה בלונה פארק, ורק מחכה שההורים שלה ימצאו אותה. אני לא אוהב שהיא מבוהלת מלהיות איתי לבד. מפחדת לעשות איתי משהו מיני.
״אמ.. אני חושבת שאלך לישון. איפה אני יכולה לישון? אני יכולה לישון על הספה אם מפריע לך שאשן באחד החדרים.״ ידה הימנית חזרה למקומה בצווארה כשהיא פתחה את פיה. היא הסתכלה על הרצפה כאילו אם תסתכל עליי, אהפוך אותה לאבן. זה מעצבן אותי. מעציב אותי.
לעזאזל אנחנו מכירים שבועיים מה נסגר איתי? בחיים לא הרגשתי ככה לאף אחת. אני רוצה שהיא תרצה להיות איתי, לשכב איתי. אני רוצה שהיא תגמור, תרגיש הרגשת עונג בזכותי. אף פעם לא היה לי אכפת אם הנשים שאני איתן גומרות, מרגישות טוב, נהנות. זה לא עניין אותי אף פעם. אבל איתה זה שונה. אני מרגיש בן אדם שונה לחלוטין איתה. אני יכול להיות הכל כשאני איתה. להתנהג כמו ילד קטן, ולהתנהג כמו גבר שרוצה לדפוק אותה חזק על פינת השולחן.
״את יכולה לישון בחדר שלי, זה לא מפריע לי.״ ״מה?, אתה בטוח?״ ״כן, לחלוטין. הכל טוב. תשני שם״
היא הולכת מהר לחדרי וסוגרת את דלת החדר. אחרי כמה שניות, הדלת נפתחת רק קצת, כמה סנטימטרים, וזהו.

*רושם לעצמי: היא לא סוגרת דלתות עד הסוף. היא משאירה אותן פתוחות כמה סנטימטרים.*

אני מחליט להכנס להתקלח. אני נכנס לחדר שלי כדי לקחת זוג תחתונים חדשים.
אמה שוכבת על הבטן כששתי רגליה זזות מצד לצד באוויר, עם הטלפון שלה ביד ימין שלה.
כשהיא שומעת אותי נכנס, היא מסתובבת עם חצי מהגוף שלה ,כשהיא נשענת על מרפק של ידה השמאלית.
״רק לוקח תחתונים״ הגבה שלה עולה אוטומטית ואז חצי חיוך קטן עולה על פניה. חצופה קטנה! היא חושבת שזה בגללה!!
״תרגעי מכשפה שלי, זה לא בגלל המשחק הקטן שלך. אני רגיל למשחקים כאלה. אני רק נכנס להתקלח״
שקר מוחלט. הבוקסר שעליי רטובים לחלוטין מהזרע שיצא מהזין שלי כשרגלה נגע בי.
״אה הא״ היא אומרת ומהנהנת. ״אה הא?״ ״יאפ.״
״אתן לך לחשוב מה שתרצי מכשפה קטנה שלי.״
״אז עכשיו אני מכשפה? לא נסיכה יותר?״
יאפ.״ אני עונה באותה הצורה שהיא ענתה לי לפני.
היא מגלגלת עיניים, וחוזרת לשכב על הבטן. ״עונה לשלושים הודעות של שרה?״ ״כן היא באמת דאגה לי״ היא אומרת כשהיא מתנשפת. ״אני בטוח..״ אני אומר בטון שמסגיר את זה שאני לא ממש ׳בטוח׳. ״מה זה אמור להביע?״ ״כשהיא נכנסה היא אמרה שהיא ׳ידעה׳, היא צעקה ׳ידעתי׳, זאת אומרת שהיא ידעה שאת מוגנת ושלא חטפו אותך. היא סתם נבהלה כי לא ראתה אותך בבית.״ ״אני ממש לא מוגנת,״ היא אומרת כמעט בלחישה.
״את לא מרגישה מוגנת איתי? את חושבת שאעשה לך משהו?״ היא הסתובבה אליי והבאת שוק תפסה את מקומה על פניה. היא מתחשבת לישיבה מזרחית, מוציאה אוויר, מחזיקה את שתי ידיה באוויר. ומתחילה לדבר.
״אני מכשפה, ואתה דרקון. אנחנו לא מאותו הסוג, אנחנו שונים לחלוטין. אין בנינו שום דבר במשותף, אנחנו הפכים גמורים. אנחנו לא אמורים להסתדר.״

לעזאזל היא לא עומדת לחשוב דבר שכזה.

״נכון, אנחנו מכשפה ודרקון, הפכים גמורים שלא אמורים להיות ביחד. שלא קשורים אחד לשני בשום צורה. את צודקת, אנחנו הפכים, אבל אנחנו כן מסתדרים. אנחנו כן יכולים לדבר אחד עם השניה על דברים רצינים וחשובים. ללכת ביחד לסופר, להראות אחד לשני צדדים שלא מראים לאף אחד אחר. להכין אחד לשני ארוחת ערב, להזמין ביחד גלידה, לראות סדרות ביחד.
אנחנו יכולים לשבור את העולם המזויין, ביחד.
אנחנו יכולים להיות מכשפה ודרקון ביחסי שלום. אנחנו יכולים להיות כל דבר אם תרצי, אנחנו הכל אם רק תרצי.״
היא מסתכלת עליי כמה שניות, ואז חיוך גדול עולה על פניה.
״אתה ממש חמוד, אתה יודע את זה?״ ״לכי להזדיין את והחמוד שלך. את פשוט מכשפה. את לא נסיכה, את רעה!״
החיוך היפיפה שלה מופיע שוב, עם גיחוך הפעם.
״יאללה כנס להתקלח, דרקוני שלי.״
אני מגלגל את עיניי, מגכך, ויוצא להתקלח בדיוק כמו שהמכשפה שלי, המושכת להפליא, שכרגע עם הבוקסר שלי,
—בוקסר שכנראה רטוב מאוד ,בהתחשב בכמה שהיא התנשפה רק מזה שרגלה הייתה בין שתי רגליי, ומגניחה אחת שלי. הנמצאת על המיטה שלי, אמרה לי.
ו... הזקפה חזרה.