"אני חושב שאני אלך"
"אבל רק הגעת" הוסוק אמר ולקח פופקורן
"אני יודע, אבל יש לי שיעורי בית לעשות" גאנגקוק ניסה להתחמק מלהשאר.
"אה זה בסדר, טאהיונג יעזור לך" גימין משך בכתפיו,
"אני לא רוצה להטריח אותו" זה לא היה שקר , אבל זה גם לא היה כל האמת
הוא רצה להיות רחוק ממנו למען האמת..
"אל תדאג זו לא טרחה" הוסוק אמר בחיוך מניח יד על כתפו של טאהיונג "נכון אחי?"
טאהיונג הסתכל על גאנגקוק וגימין התחיל לצרוח.
"דפאק- גימין מה יש לך!?" הוסוק צעק עליו והלך אליו "יש שם עכביש!" גימין המשיך לצרוח "אתה מפחיד אותו!" הוסוק אמר והוציא את העכביש מהמרפסת שלו "הוא הפחיד אותי! תצעק עליו!" גימין ענה
גאנגקוק עמד בשקט וחיבק את ידיו , טאהיונג הסתכל עליו והרגיש רע.
"גאנגקוק..." טאהיונג ניסה לאמר אך שמע משיכת אף
הוא..בוכה?
לעזאזל זה בגללי..הוא בסך הכל ילד- לא הייתי צריך להיות תקיף כל כך איתו.
"גאנגקוק..." טאהיונג ניסה שוב אך גאנגקוק יצא מהבית של הוסוק ונכנס למעלית ,
"שיט אין לי דרך לחזור" גאנגקוק אמר לעצמו תוך כדי שדמעות זולגות על לחייו. הוא לחץ הרבה על הכפתור של קומת הקרקע.
טאהיונג עצר את המעלית והיא נפתחה , "גאנגקוק.." טאהיונג אמר "אני מצטער שצעקתי עליך" גאנגקוק הסתכל על טאהיונג והתיישב על רצפת המעלית.
"אין לי איך לחזור" אמר לבסוף גאנגקוק.
"אני יכול להסיע אותך..." טאהיונג אמר
גאנגקוק הסתכל עליו והוא חייך קצת
"אני מצטער שהייתי כזה" טאהיונג אמר והתכופף לגאנגקוק
הוא ליטף את ראשו וחייך.
בגאנגקוק עברו מיליוני צמרמרות, 'הוא יפה מקרוב' חשב הנער.
"רוצה להשאר , אני אעזור לך בשיעורים?" טאהיונג שאל והסתכל בעיניו של הקטן
גאנגקוק הינהן והסתכל על טאהיונג.
השניים קמו וגאנגקוק תפס בידו של המורה והסתכל לרצפה.
'הנער הזה יכול להיות חמוד כל כך ובאותה מידה הוא יכול להיות גם באדבוי' טאהיונג חשב והם נכנסו אל הבית של הוסוק.
"אני רואה שהחזרת את הפעוט" הוסוק אמר וגימין צחק.
"סתמו תפה" טאהיונג אמר וזרק עליהם נעל, "אווו נושא רגיש" גימין לחש להוסוק בקול רם מספיק שהשניים האחרים ישמען וצחקו.
"אנחנו עולים לחדר, אנחנו צריכים איזור בלי גימין" טאהיונג אמר ועלה במדרגות, מחזיק בידו של גאנגקוק.
"גימין בבקשה אל תהפוך את זה לסוטה" טאהיונג אמר והסתובב לאחור וראה את החיוך שהיה מרוח על פניו, "כבר חשבת על זה עד הסוף?" טאהיונג שאל ונאנח
"הווו כן" גימין אמר ונשמע כמו השטן.
טאהיונג וגאנגקוק עלו לחדר, "במה יש לך שיעורים?"
"מתמטיקה, אנגלית והיסטוריה" גאנגקוק אמר והוציא את הספר שלו במתמטיקה,
טאהיונג הסתכל על הדברים והתיישב לידו ,
הם התחילו במתמטיקה וסיימו אחרי פחות משעה.
ועשו הפסקה קטנה, טאהיונג הביא מים לגאנגקוק וקצת חטיפים שהחביא בפעם האחרונה שהיה אצל הוסוק.
"אז גאנגקוק יש לי שאלה אליך.."
"כן ,המורה?"
זה הרגיש מוזר שהוא קורא לו 'מורה' ולא טאהיונג "איך אתה מסתדר בכיתה, כשנכנסת ראית שהרבה בנים פשוט הסתכלו עליך במבטי שנאה",
גאנגקוק גילה עניין בנעליו כשטאהיונג אמר את זה "אני לא האדם הכי נאהב בכיתה הזאת"
"למה?, מציקים לך, עושים לך משהו?" טאהיונג שאל ושמץ של דאגה נשמע בקולו.
"אני..לא..לא עושים לי כלום" זה היה נראה שהוא מחפש את המילים
"גאנגקוק, אל תשקר לי"
"א-..אני לא משקר!" גאנגקוק אמר והסתכל על המורה ואז שוב חזר להסתכל למטה,
"יש משהו שאתה לא מספר לי" טאהיונג אמר והסתכל בעיניו.
YOU ARE READING
𝙷𝚎'𝚜 𝙼𝚢 𝚃𝚎𝚊𝚌𝚑𝚎𝚛// Teakook✔︎
Historia Cortaטאהיונג הוא המורה להיסטוריה בבית הספר במרכז העיר, המורים והתלמידים לא מכבדים אותו, עד שהוא פוגש בנער אחד שמשנה את הכל. אך האם הוא גם כמו כולם? האם היחסים ביניהם יהיו יותר מאשר תלמיד ומורה? ואיך סיפורם יסתיים?...
