"יש משהו שאתה לא מספר לי" טאהיונג אמר והסתכל בעיניו.
"יש פעמים בשנים קודמות שהיו צוחקים עליי ומשפילים אותי, אבל זה עבר! אבל הם עדיין שונאים אותי".
"רוצה לספר לי על מה הם צחקו?"
"האמת... הם פשוט צחקו על זה שאין לי אבא, ושאני מלא" הנער ענה ועדיין לא הסתכל על פניו של טאהיונג כשדיבר איתו.
"אתה יודע שאתה לא?" טאהיונג שאל
"לא מה?"
"לא שמן או משהו כזה , אתה יפה וחטוב" טאהיונג אמר והסמיק קצת.
הוא כל כך שמח על האור המעומם.
"ת-תודה" גאנגקוק ענה והסתכל על המורה שלו בעיניים נוצצות.
המורה קם מן הכיסא שלו והסתכל על גאנגקוק."אתה רוצה לצאת להפסקה או שאתה רוצה להמשיך בשיעורי הבית" טאהיונג ובנית קולו הייתה אמירה ושאלה יחדיו.
"אני לא יודע... אולי נמשיך באנגלית ונסיים את זה , ואחרי זה נצא להפסקה" גאנגקוק ענה ואחז בידו של המורה שרצה לצאת.
"אוקי" טאהיונג חייך אל התלמיד והתיישב בלי לראות מה הוא עושה, והתיישב בטעות על רגלו של גאנגקוק.
"אני מצטער" טאהיונג אמר מובך וסמוק כולו ורצה להתרומם אך כשגופו עלה כלפי מעלה, כוונתו הייתה לקום מן התלמיד.
לעומת זאת , גאנגקוק ליפף את ידו סביב מותנו הצר של מר.קים.
"תשאר" אמר התלמיד והמשיך לעשות את שיעורי הבית שלו באנלית.
טאהיונג עזר לו בחלקים שהיה צריך עזרה, אך רוב הזמן ישב ושתק.
גאנגקוק סיים לאחר חצי שעה, והתמתח, הוא הרים את ידיו ומתח אותן מספר רב של קליקים יצאו מידיו של התלמיד שטאהיונג עדיין עליו ,
"בוא נצא להפסקה" גאנגקוק אמר. והקים את טאהיונג
"אני רעב" גאנגקוק , "רוצה המבורגר?" "אני אשמח" הקטן ענה והשניים ירדו אל הסלון
הוסוק וגימין ישבו שם וראו סרט הם לא הפסיקו לצחוק לרגע אחד.
"הוא כזה מפגר" הוסוק אמר ולא נשם מרוב שצחק "אני יודע" גימין ענה לו והיה אדום מירוב צחוק.
"היי טמבל" טאהיונג אמר לגימין ולקח את הטלפון של הוסוק "היי טאה, קטע אמרנו אותו דבר" גימין חייך ואז הסתכל על הוסוק והשניים שוב התפקעו מצחוק
"למה אני מכיר אתכם" שאל טאהיונג את עצמו , הוא חייג "מה אתה עושה"
"מתקשר"
"למי"
"מה אתה מתחקר אותי ימוח אצה"
"תענה על השאלה אנבת'!"
"גימין! מה קשר פרסי ג'קסון!?"
"אמרת מוח אצה! אנבת' קוראת ככה לפרסי!"
"למה אתה קורא ספרים , זה לא בריא לך"
"סתום תפה"
טאהיונג התעלם מגימין והזמין המבורגר בשבילו ובשביל גאנגקוק
"אני רוצה גם!" גימין אמר
"רק ילדים מקבלים המבורגר" טאהיונג אמר והתיישב בספה , מסמן לגאנגקוק לשבת לידו
התלמיד התקרב והתיישב ליד המורה, צמוד מאוד.
למה לעזאזל אני מתרגש ממנו- גאנגקוק חשב וניסה לחשוב על דברים אחרים..
פרחים? יפים בשיער שלו
קניון? דייט עם טאהיונג
ים? לשחות עם טאהיונג
אוקיי המחשבות האלו לא עוזרות לי..
"קים?..." גאנגקוק לחש לטאהיונג באוזן "כן גאנגקוק?"
"אני רעב" גאנגקוק מילמל שוב לאוזן של טאהיונג, מעביר בו צמרמורות , "האוכל יגיע עוד מעט" טאהיונג אמר והמשיך לצפות בטלוויזיה של הוסוק.
"אבל אני רעב עכשיו" גאנגקוק אמר לטאהיונג והחזיק בידו, "האוכל יגיע עוד מעט גאנגקוק.. תחכה קצת" טאהיונג אמר וסובב את פניו אל הנער.
"אבל קים.." גאנגקוק אמר.
השניים ישבו בשקט וצפו במשך חצי שעה בסרט משעמם.
פעמון הדלת צילצל ,"גימין פתח את בדלת"
"למה אני"
"כי ככה קבעתי"
"אני שונא אותך"
"גם אני מאוהב בך גימיני" טאהיונג אמר, וגאנגקוק שידע שקים רק מתלוצץ... הוא עדיין נפגע הוא הרגיש, נבגד?
shon_the_girl16 ליטרלי העלתי בשבילך
YOU ARE READING
𝙷𝚎'𝚜 𝙼𝚢 𝚃𝚎𝚊𝚌𝚑𝚎𝚛// Teakook✔︎
Historia Cortaטאהיונג הוא המורה להיסטוריה בבית הספר במרכז העיר, המורים והתלמידים לא מכבדים אותו, עד שהוא פוגש בנער אחד שמשנה את הכל. אך האם הוא גם כמו כולם? האם היחסים ביניהם יהיו יותר מאשר תלמיד ומורה? ואיך סיפורם יסתיים?...
