טאהיונג היה מורה להיסטוריה של התיכון שבמרכז העיר הגדולה,
הבוקר הקר הרגיש נעים יותר עם הבגדים החמים של הבחור.
הוא הרים את ידו אל פניו בכדי לראות מה השעה, הוא מאחר! המורה הצעיר החל לרוץ אל שער הכניסה
בשעה שהשומר התכוון לסגור את השערים שחום השיער השתחל פנימה "בוקר טוב מר.קים" השומר אמר בחביבות "בוקר טוב" טאהיונג אמר ולא הסתכל על השומר אפילו ,
הוא רץ אל כיתתו בכל המהירות שרגליו נשאו אותו באותו הבוקר.
כיתה A....כיתה B....כיתה C!
הוא נכנס אל הכיתה במהירות וכל דפיו נפלו מידיו 'כל הכבוד טאהיונג' חשב לעצמו ואסף את כל דפיו בשעה שעשה זאת שמע את הכיתה שלו מגחכת ומצחקקת על חשבונו,
הוא הרים את כל דפיו והניח אותם על השולחן.
שחום השיער התרומם לאט מהרצפה וסידר את משקפיו ברשלנות
"בוקר טוב תלמידים אני המורה להיסטוריה" הוא התחיל לדבר ולפני שהספיק להתחיל ללמד ילד מהכיתה צעק "זה שאתה מורה להיסטוריה לא אומר שאתה צריך להתלבש ככה"
הוא די נפגע אך לא הראה זאת, כל הכיתה צחקה , הוא התייאש מלנסות לדעת מי הילד שצחק עליו כך, והחל לכתוב על הלוח נושאים שהם ילמדו בשיעור.
הכל הלך מושלם עד שילד אחד זרק גוש נייר צבוע בשחור על המורה שלו
תחילה טאהיונג התעלם , אך לא יכל להתעלם עוד מהעובדה שכל התלמידים מפריעים.
"שקט!" הוא ניסה לצעוק מעל ההמולה אך אף אחד מהתלמידים לא ספר אותו והמשיכו להפריע "שקט!" הוא ניסה בכל כוחו אך קולו העדין לא הצליח להגיע לטונים מאיימים.
כך, כל הארבעים וחמש דקות שהיה אמור ללמד..נגזלו על ידי תלמידיו הלא ממושמעים
בזמן שהמורה מנסה להתשלט על השקט.. הצילצול נשמע
הוא לא ידע אם הוא נגאל מיסוריו או שילד זרק עליו פעמון.
הוא ארז את דבריו ויצא כמה שיותר מהר מהכיתה ששנא עד עמקי נשמתו.
בהפסקה הוא הלך אל ספסל שהיה ברחבת הבית ספר, ליד המגרש כדורסל.
חבורת הנערים שהיו במגרש שיחקו וקולות הכדור על רצפת המגרש עמדו באוויר, המורה הצעיר התיישב על הספסל שהיה ליד שיחי השושנים.
התלמידים צעקו , צחקו , ורצו על המגרש "זהירות!!" אחד התלמידים צעק וטאהיונג הרים את ראשו
לפני שהספיק להבין מה קורה הוא עף על שיחי השושנים הקוצניים משקפיו התעופפו ונשברו על הרצפה
"שיט!" מישהו אמר ורץ מהר אל המורה
"אתה בסדר? המורה- שיט- אתה מרגיש טוב?" הנער שאל והחל להילחץ
המורה מיצמץ בעיניו והביט בחתכיו שהיו על כל ידיו ורגלו הימנית
הנער עזר למורה לעמוד והסתכל עלין בעיניים לחוצות
"המורה, אתה בסדר?" הנער שאל שוב המורה ניסה להנהן אך לא הצליח לייצב את עצמו והחליק עם רגלו לכיוון קצה הספסל ,
הנער תפס את גופו ועזר לו להתייצב שוב "אני אביא אותך אל אחות בית ספר" אמר הנער ועזר למורה ללכת לכיוון חדר האחות, הוא החזיק את כל דבריו של המורה בידו האחת ובשנייה החזיק אותו ועזר לו ללכת. החבטה בראשו גרמה לו לסחרחורת ואי שיווי משקל.
המורה שדימם מעט מידיו ורגלו , התיישב על מיטת המרפאה בעוד הנער ניסה לקרוא למישהו שיעזור למורה שפגע בו,
בעוד הוא לחוץ האחות נכנסה פנימה ושמה את הכפפות שלה.
"מה קרה לו בדיוק?" האחות שאלה והוציאה פד אלכוהול מאחת המגרות והחלה לנקות את הדם וחיטאה את המקומות הפצועים
"אחח" שחום השיער אמר והחזיק בידו של הנער שעמד לידו
הנער הסתכל עליו והסמיק מעט מהמורה..
'רגע!! על מה אני חושב- הוא מורה..!' חשב התלמיד,
הנער הסתכל על המורה וחייך אליו חיוך קטן.
האחות חבשה את ידיו ואת רגלו השאירה עם כמה פלסטרים קטנים, כיוון שלא היו הרבה שריטות ברגלו.
האחות יצאה והחלה לסדר ניירת במשרדה , "אתה בסדר?" שאל הנער ורצה לוודא הפעם.
"אני בסדר..." המורה אמר וחייך קצת אל התלמיד שהסתכל עליו בעיניים שמחות ,
הנער היה שרירי מאוד ושיערו השחור עורב השתלב כל כך יפה עם עיניו החומות, הנער חייך חיוך קטן אל המורה.
"מה שמך?" המורה שאל והסתכל על הנער
"גאנגקוק" התלמיד ענה "גון גאנגקוק"
"שם יפה" אמר המורה והסתכל על התלמיד , "תודה המורה" אמר גאנגקוק
"אתה יכול לקרוא לי בשמי, או בשם משפחתי" המורה אמר
הנער הרגיש מובך- כיוןן שלא הכיר את המורה הזה
"אני לא יודע מה השם שלך.." אמר
"קוראים לי קים טאהיונג" המורה אמר וקם מהמיטה שבמרפאה, גאנגקוק עזר למורה לעמוד על שתי רגליו והסתכל על הקיר שעליו היה תלוי שעון
הוא הסתכל על השעה "פאק אני מאחר לשיעור" הנער אמר
המורה הסתכל עליו כשקילל- כל הנערים...כולם אותו הדבר.
"אני יכול לבוא איתך אל הכיתה ולהסביר למורה שלך למה איחרת" טאהיונג אמר
"זה יהיה נחמד מצידך" גאנגקוק אמר, "תודה"
"איזה שיעור יש לך עכשיו?" טאהיונג שאל והסתכל על גאנגקוק , "שיעור היסטוריה".
YOU ARE READING
𝙷𝚎'𝚜 𝙼𝚢 𝚃𝚎𝚊𝚌𝚑𝚎𝚛// Teakook✔︎
סיפור קצרטאהיונג הוא המורה להיסטוריה בבית הספר במרכז העיר, המורים והתלמידים לא מכבדים אותו, עד שהוא פוגש בנער אחד שמשנה את הכל. אך האם הוא גם כמו כולם? האם היחסים ביניהם יהיו יותר מאשר תלמיד ומורה? ואיך סיפורם יסתיים?...
