התחיל בילדים ונגמר ב...ילדים?

פתאום ילדים

*אחרי שנתיים*
(רונה בת כמעט 19 ויונתן בן 21)
קמתי בבוקר בבית שלי ושל יונתן וירדתי למטה ליוני יש היום יום הולדת 21 אז החלטתי לעשות לו הפתעה, ולמזלי גם יש לו היום צילומים.
קישטתי את כל הבית בבלונים, הכנתי לנו ארוחה והכנתי ליוני עוגה.
יוני חזר וממש שמח מכל מה שהכנתי לו.
ישבנו על הספה ואז הסתובבתי ליוני ואמרתי לו שאני מוכנה והוא בהתחלה לא הבין ואז נפל לו האסימון הוא שמח ברמות ואני רק צחקתי ואז הוא שעה שאל אותי אם אני בטוחה ממש ממש.
עלינו לחדר וזה פשוט קרה (*הערת כותבת* אני אף פעם לא כתבתי סצנות כאלה אז סליחה שאין פירוט בכלל❤️)
לפני שיוני חדר אלי הוא הזהיר שזה הולך לכאוב קצת אבל מהר זה מתחלף בהנאה.
יוני חדר אלי אמנם בעדינות אבל זה כאב ברמות ויצא ממני בכי בלתי נשלט ויונתן מהר נישק אותי ואמר שזה עוד מעט עובר אבל אם אני רוצה שהוא יפסיק הוא יפסיק אמרתי לו שלא יפסיק ובאמת אחרי חמש דקות הכאב הפך להנאה והרגשתי בעננים, אחרי שיונתן סיים הוא בא לשכב לידי אחרי שנרדמתי וכיסה אותי בשמיכה.
קמתי בבוקר ולקחתי את הטלפון לראות מה השעה וראיתי שעשר וחצי הסתכלתי לצד וראיתי את יוני ישן כמו תינוק, בידיוק הוא גם התעורר, הבאתי לו נשיקה וקמתי להתארגן וכאב חד תקף את איברי והתקפלתי על המיטה בכאב יוני רק צחק ואמר שזה מה שקורה אחרי פעם ראשונה, יונתן בא לעשות לי שק קמח עד המקלחת ולעזור לי להתלבש, הרגשתי קצת לא בנוח ויוני שם לב ואמר שאין שם משהו שהוא לא ראה ולקח אותי בסוף בתנוחת תינוק למקלחת, יוני עזר לי להתלבש ואז שם אותי במיטה.

*אחרי חודש*
קמתי לבסיס (אני משקית חינוך בחיל חינוך) ושמתי את המדים ביקשתי מיוני שיקח אותי לרכבת לבסיס, הגעתי לבסיס ופתאום התחיל להסתחרר לי הראש אז לקחתי כדור, אחרי שעה הרגשתי שוב לא טוב וכאילו אני צריכה להקיא אז הלכתי לשירותים והקאתי שיצאתי ראיתי את נוגה והיא ישר שאלה אותי מה יש לי ואם הכל טוב (נוגה היא מפקדת איתי בצוות) אמרתי לה שכבר יומיים אני מקיאה ויש לי בחילות וסחרחורת והיא ביקשה אישור יציאה למיון כי היא חושבת שאני בהריון אז הלכנו.
אחרי חצי שעה נכנסנו לבדיקה ונוגה צדקה אני בהריון, הרופאה אמרה שאני באמצע שבוע 7 שזה אומר אמצע חודש 2, הרופאה שאלה אם האבא בתמונה עניתי לה שכן והיא ביקשה לקרוא לו אז ביקשתי מנוגה להתקשר אליו.

*יוני*
נוגה חברה של רונה התקשרה אלי אז עניתי לה היא ביקשה ממני לבוא לבית חולים בלינסון וישר נבהלתי שאלתי אותה אם רונה בסדר ומה קרה לה תוך כדי שאני מתארגן היא אמרה שהיא בסדר, היא עשתה בדיקה של משהו והרופאה אמרה שתבוא עכשיו ניתקתי לה ונסעתי לבית החולים.
הגעתי וביקשתי לדעת איזה חדר היא הרופאה שאלה מי אני ואמרתי שאני הבן זוג שלה היא אמרה שזה חדר 201 והלכתי, נכנסתי וראיתי את רונה שוכבת על מיטה והרופאה שמה לה גל כזה על הבטן ואז ראיתי על המסך משהו בבטן של רונה ולא הבנתי מה זה ובידיוק הרופאה התחילה לדבר היא שאלה אם אני הבן זוג אמרתי לה שכן והיא אמרה שרונה בהריון אמצע חודש שני, ואי אפשר לתאר כמה ששמחתי לשמוע שהאישה שלי בהריון אבל עכשיו זה תלוי ברונה אם היא רוצה או לא כי בכל זאת זה הגוף שלה.
רונה יצאה מהבדיקה ונסענו הביתה נוגה אמרה שהיא תודיע שרונה חולה.
בשנייה שנכנסו לאוטו רונה אמרה שהיא משאירה את התינוק ואם אני לא רוצה אז ניפרד אמרתי לה שנראה לה שאני לא רוצה והיא הביאה לי נשיקה ביד כי הייתי בנהיגה.
*רונה*
רציתי כבר להודיעה להורים שלי אז ישר נסענו אליהם ולמזלי כל המשפחה הייתה שם אז אמרתי להם והם כל כך שמחו הרי אמא שלי גם הביאה ילדים בגיל שלי אז זה לא היה לה אכפת.
ההורים של יונתן נפטרו אז הלכנו להודיע לאחים הקטנים שלו והם שמחו מאוד.